Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 36

הדוור ההוא אין לא ראה סס סאי! זה דרך זרות, אלא מלתא וטעמס, לא לוד לדעת נ״י / אך נס לדעת הרמו״ס, והוא על דרך ומלת ויחלף שמלותיו׳ שהמתנלח נקרא מגלח, ני ולי רצוגו וסיועו לא יגלתוסו. יב ״ו' ושויעית לא הונתס ני אס להודיע שצריך לקרות תשמיני < לא תשחטני, ושהוא לננת זכר, לא שלא לננת נקוה ונו'". פשט המלות האלה ומה שאתריהן משמע שמלת ת{2זם5!ני (ונן תפקדני ונל ניוצא וה) אינה משמשת לזנר נמצא, אלא לנקוה נסתרת, ומלת ת^מטב׳ (ונן תפקדני וניוצא וה) אינה משמשת לנקוה נסתרה, אלא לזנר נמצא < ורתוק הוא שתהיה נוונת הנותו לשווש נדול נזה . נראה א״נ שהכוונה ני על השויעית אומרים ת1צמטני וונין סקל, ועל האדס אומרים תשמיני ופיעל. ווזה ג'נ תמיהה גדולה , והלא נא! וונל מקום אומרים תמיד שויעית משמטת׳ שהוא פעל ולא ספק , וושוס מקום לא מצאנו שויעית שומטת וננין הקל, ואין יתנן לומר שלא ת^ומטני שויעית * — ואולי יתכן ני המדפים טעה ונקדות י וכוונת הנותו היתה לומר ני האדס יקרא שומט (על דרך הנתוו שמוט נל ועל משה ידו) ווני! הקל, והשויעית שהיא גורמת לאדם להיות שומט, נקראת משמנות ופיעל, ולפי זה תהיה הקריאה שלא ה$מטבי שויעית (ופיעל), שלא ת$מ{!ני ושויעית (וננין הקל). אלא שנם זה לא יתכן, ני ולשון תנמים אומרים תמיד משמט ופיעל׳ נם על האדם, נמו שאמרו ומשנה: משמט אני (שויעית פיי), וכן: המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לו׳יד« אינן משמטין (שם שם) . ווורייתא : וזמן שאמה משמט קרקע אתה משמט נספים (גטין ל״ו), וכן (ספרי פרשת ראה) וארן ישראל שאתה עושה שתטה אמה משמט, וותוססתא (םון> שויעית) והוא משמט ואין יורשי! משתטין, ונשום מקום לא מצאתי שיאמרו שומט!ונין הקל לענין מצות שמטה , אלא ועניניס אמרים, ננון שומטין את הנד מתתתיו ישות פרק כ"נ) , ש ומטין מנעל מעל גוי האימום (שות קמ׳א.) י שומטו מעל נוי וניו (מציעא קי׳ד) . מנל זה התואר שלא יתנן לחלק וקריאת מלת תשמטני הנתווה נאן י ולעשותה פעם אמת מן הונין הקל ופעם אחרת מן הדגוש ואמנם אות הוי״ת ותות ושויעית איננה להורות על קריאת המלה הקודמת, ני חנמי התלמוד לא נתוו דגריהס, או ל מסרום לתלמידיהם על פה, והתלמידים היו מנתיניס נאזניהס אם אמרו תשחטני או ת^מטבי, ונמו סשמעו״נן מסרו גס הם לתלמידיהם , וגם האתווניס (רוגן שוודאי) שהעלו הדווים על ספר לא החליפו מתה שקולו, ומעולם לא הוסיפו תווה או אותיות נדי לורר קריאת אל תקרי .וע\ם אלא Dtth , וכן וכמה מקומות אחרים, או להודיל מה שהוא ותמיהה ותה שהוא!ניחותא , וקצת תקומות המסופקים ־־ אול חות הני׳ת היא כאן צריכה לגופה, וי כשאתה אומר שלא תשמטגי שויעית,