Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 32

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
4 (1848)
Issue
12 (1848)
Date
1848-01-01
Page
Seite 32 (sequence 34)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
61% known words query
IRI
…/4785731-6613241-4786036--1069-4786069
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

32 העולה מוסנס אזה שאין סק ואין צואה ע׳פי מוומגו׳ Jfnc»j היוצא לנוש נמלנוש צנוע שאין נו הוואה וומז מענוות נ׳ויז, יהיה מצנוש מצוי או אדומי. יוני או ישמעאלי והנוי/ ני אלהיס יואס ללננ׳ לנן מתת הנימי קדם אנמי ישואל היו לנושים לנן פמנואו (שנת פ״ה) ואמוו נדוים נ' ע״נ דתי א היו מצוינים נזה, וננן הלעיגו אז על הישמעאלים הלנושים שמודים נדמות שדים (קדושין ע'נ ס׳עא) ועתה דוג מנתי ישדאל ומידיהם לנושים ננגד ומעטה שחוו שהוא ממנהגי נגידי ונהני הסוד שפאניען (לא מסינית והנונע הוחג עגול ודק (נדיימל) אשר על ואשי אצילי נני ישואל ודנני הדוד נמדינותנו גס היא שאול ממנהגי המנונים ושושטים שנארן שוויין ננודע, ונאשר נאמת על מלנושי גדולי ישואל ואנמיהם אין תלונה. נן נם על קטני און מהמון עם ד' אשד לנשו נדת נתנה ננל עיו ועיי מדינה ומדינה כמנהגה. אין נוגן מאומד ודנויס, ונשישאל אדם מישואל על זה, ליין ייתי משה נהדי סצוה לנו תורה מוושה קהלת יעק3, והורה לנו ללנוש נלנוה מצוי, עמו אשר נתונו יש3. והלונש נגדי נקם לפורצי פון, וצדקה נשרין לקדושי ארץ, יצליתן נמעשין ונו' ע'נ. עד הנה עמלנו ויגענו עצמיגו להעתיק לפניכם הקוראים השתי תשובות האלה. עתה עשו — כל אחד ואחד מכם יש לו על כיה לסמוך. רבים מכם אשר לבבם הומה בקרבם על האולח הנושנה הזאת, אך יפחדו ולא ידעו ממי יראו, כי כעת יאמר בחוץ וברחובות דברים אשר לא נאמרו רק בסתר לבבם, יבאו בברית ויתקעו כף, לעשות הטוב והישר בעיניהם, ובעיני ד', ובעיני מלמו הצדיק. ובעיני כל שרי המדינה — גם אלה הרבים אשר יעמדו לשטן תמיד באם דרך ההשכלה ועשיית הטוב והיושר, לא יקללו כעת ולא יחרימו לבל יוכרו בחוץ כי נפצעו מחצי דברי אמת אלה — וביותר אתם הרבנים והיראים באמת, אשר חשבתם בדעתכם שתעברו באמת חלילה על איזה איסור בשנותכם בגדיכם והשענו על העץ הנדול חזה הפורש והמשלח את ענפיו בכל הבת׳ מדרשים והישיבות הוא הרב הגדול מהרי״ק זיל ומהרי׳ קארו ז״ל — הוא הורה והוא דן, לא התיר, אך הוכיח שלא היה מעולם שום איסור ברבר. ולא תחלק עדת ישראל לשתי מחלקות, נהיה כולנו לאגודה אחת. לכפר פני אחינו האשכנזים ולמלאות רצון מלכנו, כי רצון המלך חוק ומשפט הוא! — והנה נא ידעתי אחדי, שרבים הם, אשר מדוע לבבם ומזגם וקנאתם, בראותם מכתב כזה מאיש מכירם ונודע למו בשמו, יתהסדו ויתאמצו לפעול על הלבבות לבלי שמוע לדברי אמת, ואני אשר כל כונתי להועיל בדברי אלה, לכן לא אגלה שמי בקהל, לבל יודע אם מפי גדול הדור, או קטן, יצאו הדברים — הדברים

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.