Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 31

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
4 (1848)
Issue
12 (1848)
Date
1848-01-01
Page
Seite 31 (sequence 33)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
56% known words query
IRI
…/4785731-6613241-4786036--1068-4786068
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

האי נו' נו׳. הסנה השלישית שנתדרש נ׳ לבושי מצרי ולא נתג לבושי ענו׳ס, או שלנש נתלנוש עונדי מצרים, ולהלביש מלנוש מצדי׳ או אדומי׳ או ימי, לא נאסר מעולם לעם תנה ונבון מאת תורת האלהי האמתית הנאמנה ומאנימת 0תי, ני ע׳פי התורה לא נאסר רק ללבוש מלנוש מיוחד הרומז לענודת האליל שנזמגיהס, נמו שהזהירה התורה הקדושה להרחיק מנל מחשנות הנל והשתדלות ל ע נו דת נו״מ ננל אוסן נן אסרה ללנוש מלנוש שנו ענדו ענידת נ'ומ ואין נין ענוות ל׳ות נזאת לענווה אחרת, אם ילנו אחרי חלהיס אחרים נקונן או במלביש, ני יסורו נהנלם מאחרי אלהי אמת אשר י^ליו שמיע מזנח עוג, אנל נגדי תפארה ואורי יקר, שאינם עש וי ם לחוק ענו״ס לא נאסר מעולם נאשר אנאר, ונלתי ספק כל יוצאי מצרים נשזנו לתזות ננועס ד' ולקנל את התורה יום טונ עשו להם להלנישם השמלות שהשאילו משנניהס נמצרים נוי ולעקר העני, אין מנוע מגמותינו, ננלי וירושלמי, אנן תנינן נספדי ס' ראה השמר סן תנקש אחריהם וגו', שלא תאתר הואיל והן יוצאין נאנניטא אף אני נו׳ הואיל והן יוצאין נארנמן אף אני יוצא ונו', ועפי׳יז פסק הרמנ׳ס (הל' ענו״ס סי׳א ה'נ) ולא ילנש נמלנוש המיותר להם, ונ' מהרי״ק שרש פית זיל: למה נהג הרוזנים לא ילנם נמלנוש המיוחד להם, לימא לא ילבש מלנוש הדומה למלנושם? אלא ודאי שלא נאסר יק מלנוש המיוחד לגיותן, שאין טעם ומפארת ללנוש מלנוש נזה רק לרמזי ענו׳ס וענודתו, או שהוא דרן פריצות נו', ונענור שמלנוש נזה ננר נתיחד לענו׳ם מפני ניותן׳ ונני ישראל פרשו מתנו מפני יהודתן, אז נשלונשו ישראל יראה דמודה, אנל נשאינו מיוחד לענו׳ס עד׳ז אין ישראל מתויג להשתנות ילל ועקר נוי, ע״נ דנרי מהרי׳ק ז״ל, ונה״ג נתנו התום' מלפנים נישראל (שנת מ׳ט ע״א) נד׳ה נטלם, דאין איסיר לישראל רק ללנוש מלנוש שמוציא את עצתו מנלל אמונת ישראל וכו׳ — והן נל הנן מורני האמורי שתשנו שנת ס״ז מאלה אשר נהם ינחשו נו', ולא באלה חלק יעקג ני לא יחש ,ו,ועי מ״ש נשיות הרשנ׳א (סי' תייג) ונן נ' הרין (ע׳ז ס״א והונא נדיית יו״ד סי׳קע״ח) נמצות ונחקתיהס וני', לא אסרה תורה אלא חק ענו״ס ומרי הנל ונטלה שיש נהן צורן ענו׳ם, אנל דניים של טעם שרי ונוי, ומהרי׳ק ז״ל הניא ראיה מהא דאמרינן מעילה י״ז דרי ראונן האצטרנולי סיפר קומי ונו', ונס ממה שנתג רש״י חולין קיו מיס הראשונים האנילו נ״ח נו' — והנה הן תעשה שהניא רש׳י זיל היא נארינות נמיר (סי נלק ס״נ) ומדוע נ אי ת מהרי׳ק ז״ל להניא ראיה מאוחרת ממיר ס' בלק וזה מנקלי העם המזלזלים ננט״י ה״ל להניא אלימת ומיקדתת מחדיר ס' שמות, וזה מאדוננו משה רננו ע׳ה שלנושו מצרי היה נוי• ) *c נתחנית טעה נדברי מהרי׳ק זיל, שנאמת אין נוגתו להניא ראיה מאיש זה אשר זלזל ננט׳י, שאין איסור בלבישה נגדי העמים, אן מנהו להוניח מדברי הגת' שאין נזה משום ונחקתיהס נאמת דא״נ למה תלה התקלה רק בחומר מים ראשונים! ולא תלה התקלה משום שענר על הלאו של ונחקתיהס עיין לעיל בתשובתו ׳ ועפי׳ז לא קשה גס הקישיא שהניא הש״ן שם ניויד נשם אניו הגאון זיל ע״ש ובתשובה ותראה שבחנם השיגו עליו

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.