Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 26

26 נפלים ׳ ונלם ניוצא נהם רנות המססר קומי ונו׳ התגררת ינה 3ין התמים ונו' התונה ותשלין צרורות ליס או לנהר והתספק והמטסת לכלהנת ונו׳ ונן השוקק את המלון ונו׳ ונהנה רנות מאור, ונלס ינר נחוש או תימה׳ וזה שנתנ נסמ״ג שפנה נתוספתא חקותיהם ודיני אמורי, חקוסיהן הן דנרים התמוהים, ודיני האמורי הס הנמושים, ואם ני ננלם שנו שם הרי זה מורני האמורי, פירש לנו הסמ״ג ששני דרני אמירי יש, אמד משוס נחוש, ואתד משום מקת עינדי נוננים — ומנין השני אשר יש לאסור משוס מקות עונדי גונגים, לפי הנלפע׳ד הוא הדנר אשר שיין נו נדנוד פריצות גדר הצניעות והענוה , ינהגו נו עונדי נגנים, גם זה אסור, ואס הלנה נתנא דנרייתא דספרי דקתני שלא תאמר הואיל ויוצא׳! נאיגוון אף אני יוצא נארגת; ונו׳ הואיל ייוצחין נקלוסין אף אני ונו׳ י שיניות הללו הם דנרי שחן ונאוה ולא נאלה מלק יעקנ> אלא דנרי ישראל ודינם להיותם צנועים וענויס ירשו ארן, ולא לפנות אל רהניס, ואף גם זאת נראה דהיינו דוקא נשהוא עושה נדי להדמות אליהם, ולא לתועלת ידועה, נדמשמע הלשון דקאמר שלא תאמר הואיל והס יוצאים ונו' ולא קאמר סתם שלא יצא נארגמן או נקלוסין נמו שהם יוצאים׳ אלא ודאי נראה דלא שייך לאסור משום הולן אחר מקותיהם, אלא הינא שהדגרים מראים שהישראל מאדמה אליהם. נ גון שעושה מעשה התמוה אשר אין לתלות טעם נ עשייתן אלא מפני חוקם ניפי׳ לעיל, ונן האומר הואיל והן יוצאין ונו' שהוא מנוין להתדמות אציהס נדפי' איל יענין אחר לא, ונ״ש נלנישת הקפ׳א שאין איסור נדני ופשיטא דלא דתי לאותן השנויין גתוססחא׳ שהרי טעם לנישתה ידוע נ ם ימן היותה ממשיגים נמנמה ההיא ׳ ואין לתלות לנישתה ני אס לתועלת הנמשן ממנה, הן מתמת הננוד, הן מחמת ריוא ממין *) שמתון נן יצא לו שם נאותה חנמה, ומאן דנאיג ליה נינא זיל לותיה, וננהי׳ג לא שיין לאסור מאחר שהדנר מונית שאין מנוין להדמות אליהם׳ וגס הם לא הנהיגו זאת אלא לננודם ולתועלתם ונדסרי' “ וגדולה מזו אמרו נשלהי פ' נמה אשה (דף ס׳ז) ונן נמולין נשלהי ס' נהמה המקשה (דף ע׳ז) דנל דנר שיש גו משוס רפואה אין נו משום דיני האמורי, יאע׳ג שהרגילו נו האחוריים׳ מדהוצרן לומר דאין נו משוס דרני האמורי׳ ונן שנינו נתוספתא, האומר אל תפסוק נמנו פן תפסוק אה,תינו יש נו משום דוני האמורי, ואם מפני הניוד מותר ענ״ל התוספתא — הרי לן דנל שהוא משום תועלת וננור מותר, ואע״ג דהרגילו ,ו אמורייס משוס מקם אפ״ה ניון שאינו מתנוין אלא מפני הנייד מותר, נ׳ש הנא שאין ממנוי! אלא לתועלת וננוד, וגם הם לא הרגילו נלנישת הקפ׳יא ההיא אלא לתועלת ולננודס, לא משום מק ועקר נלל נ) עוד נלפע׳ד להניא ראיה להמיר מל' רשי׳י נס' נן סורר (דף ע״ו) שהרי *) ומה אמר הגאון הזה אס היה עומד פה היום חי אתנו, וראה הנזיונות הרנות אשר נסנול ע״י ננדינו. האס לא הוסיף עוד לצעוק: גדול ננוד הנריות שדוחה ל״ת סנתורה, אף ני מנהג שטות נזה? ונן נס לענין עול הפרנסה, נמה שערים יפתחו• — אן צדיקים חדשים קמו אשר לא ידעו את יוסף, ואת המהרי״ק לא הנידוי —