Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 25

היתרים ביבר אשד ליא היה בו איסור מעולים, שרשו ומקורו הוא אך אמונת שוא, ואמונה בטדה כזאת, אך בדברי אמת ורעת תעקר מן הלב. אך עם כל זה להוציא מלב היראים אשר לבם נוקפס עוד — אולי יש איזה חשש איסור בדבר — ולבוא לקראת התלמוריים הבאים לצעוק חמס באזני שרי המרינה, כי הוא נגד אמונת ודת ישראל, ולא ישימו על לבם, שיורידו על ירי זה כבוד חכמינו הראשונים בעיני העמים. לכן גם חרבם זאת נקה מידם, ונציג פה שתי תשובות יקרות ככתבן וכלשונן מענין הזה. האחת היא להרב הגדול מהרי״ק ז׳״ל בתשובותיו סי' פ״ח, והוא העמוד הגדול אשר כל חכמי ישראל נשענים עליו בכל פנות התורה — והשניה היא ג״ב מרב גדול ומפורסם, וכל קורא מודה על האמה, יראה כי דבריו מיוסדים על אדני אמה וצדק ושרשם בהררי קודש, הם דברי חז״ל המפוזרים במקומות שונות- והנם קורא נעים פה לפניך! א) סר׳ אלפים וסרי מאות, סר׳ לנאות יסריזל הר׳ר »סיר ליאון, וידיד נססי החר' סמואג סלוס רו! ראה ראיתי ׳את דנרינס, ועליהם אשי3 נקצרה לשני גועמיס, ראסונס ני ננר נתנחם די המלאכה לעשות חותה והותר. סניה מסגי נטול נית המדרס, נאשר אנו לומדים עתה סיגיא חמורה נתנורת מנדים המקשיניס המתנדניס לכתת״וגליהס ללמוד וללמד הורה אם וז׳ו יפקד מושגי מניניהס והנאתי עלי אסם, ואולם למצותינס ארוצה לחוות דעי, ואס ני זעיר סם זעיר סס. — ע״ד הקפ׳א אשר נתנתס והיא ארונה עד לארן והולכת פנים ואחור וסתוחה מן הצדדין, ואמנם מתוקנת הגון להיות פטורה מציצית, ועמעמו עליה קצת אנסים לפי דנריהס נאמרס היות נזה מסוס ונתקותיסם לא תלנוי לפע׳ד נראה א) דדנר פשוט הוא דלא לאסור משוס חק אלא נאחד משני חלקים, האחד, הוא הדנר אסר אין טעמו נכלה נדמסמע לשון חק, ונדפי' רס׳י נפי' חומס 3פ' קדוסיס וז׳ל חקים אלו גזרות המלך שאין להם טעם לדנר עני׳ל, יהרמנ״ן נ׳ וז״׳ל י.חקים הס מוות המלך חסר יחוק נמלנותו «לי סיגלה תועלתם להס ענ״ל, הרי שהשוו סניהס דלשון חק משמע דנר אסר טעמו נעלם, אלא סרש׳י תפס נלשונו, כאלו אין נו טעם כלל לא נסתר ולא נגלה, וחרמנ״ן תפס עליו ננך ואמר שים טעס אלא שאין נגלה, וניולא נזה היא שהזנירה יצ׳ל שהזהירה) התורה סלא לילן נחוקותיהס, דכיון שהוא עושה דנר משונה אשר אין נו טעם נגלה אלא סהס נוהגים, אז נראה וודאי כנמםך אחריהם ומודה להם, דאל׳ג למה יעשה נדנריס התקוהיס האלה; ותדע שנן הוא, שהיי נתו3 נסת׳ג נמציה חקת עונדי הנונניס יז׳ל נמס' שנת מונה נל מה שסיתה קנלה ניד חיתים מחקותיהם ודרגי האמורי, יסט עיינתי נתוספתא ישנת ולא תמלא שם אפי' אחד שלא היה ניחוש או דנר תמוה אשר לא יודע טעמו, נאותס סתניא התלמוד נם״פ נמה אש ה גנון גד גדי וסנוק. והאומר לעורג צרח, וגן שחטו את התרנגול שקרא ערנית וני', ויותר מהמה 2 Korlihc Jitr.hak Hrfl!3