Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 21

21 איננו נאחד הגדולים אשר בהעיר הראויס להתמנות על העדה — אך מי יעמוד נגד ההכרח? ועתה מה יונל גם רב כזה להועיל? הלא אם יחל לנסות כהו לנתק אף אחת מהעבותות אשר שמו עליו במשמר, אז כל עדת הסרסורים הצבועים והחונפיס. ואלה אשר להם בנים מגודלים ורוצים להשתדך עם איזה קרוב מהמייחסים הגבירים האל, כל העדה הזאת כלם קדושים הם ויאמרו: הלא הוגד מראש ני הרב אפיקורס הוא ומי ישמע לו ולחלומותיו* אהה •י כל כך גברה הצביעות והחניפות, עד אשר כמעט בכל דבר אשר הוא נגד רצון הגבירים האל, ונגד העולה על רוחם, ימצ<ו מיד עון וחטא וחילול השם, ולא יחלקו כבוד לרב! ירושלים, קריה ממלכתנו לא נחרבה אלא מפני שהעמידו כל דבריהם על דין תורה, כל דבר עון ופשע העטיפו במעטה החסידות והיושר! קרן ישראל נגדע וכבודו והדרו לקח מטנו, על המריבות והקטטות אשר רבו! — אחי! כבר באה העת להשליך ולהסיר ולגרש כל הדברים הרעים האלה מאהלינו, כבר שבענו מדורות למכביר, וכל צעיר ונער אשר ביננו הוא מלא נסיונות כבן שבעים שנה. הסירו נעלי הילדות מעל רגליכם׳ ני המקום אשר אתם עומדים עליו אדמת קודש, אדמת מלכנו היא, והיו לאנשים! דעו לפני מי אתם עומדים. וני לא תצליחו במלחמתכם נגד רוחי העת, ונגד השומרים צעדי הזמן. ובלכתו ילכו גס הם! כנוסע בימים אלה ו במרכבת רוח ואש, אם יביט לאחוריו ויראה אנשים עצלים, אשר לא קדמו לשמור מועד לכתה, ולהיות מן הזריז׳] השומרים מקומם, הלא יצחק עליהם כי ■שארו באם הדרך כן יצחק גם עליכם יל איש אשר הליכית עולם לו, בראותו אחכם עור על המקום אשר הרה וילדה אתכם אמכם בחבלים וצירים, אלה ינוחו עוד על שדי אמם, ואם זקנתם תשעשע אותם, בהראותה למו הכסף והזהב הרב אשד יהיה לחבל למו אחרי מותה, ולאלה אמותיהם יספיקו לחם ומזון, וכבר הס בני שלשים וארבעים והולידו בנים ובנות. ולא גמרו עוד אה משנתם, והם עם בניהם ילכו עוד לבית הספר ערב ובוקר וצהרים. — לכל עת וזמן לכל חפץ, הנה מה מאוד ירביון הענינים העמוקים הנלמדים בין אחינו הנוצרים, לבד הארבעה סדרי הלימודים אשר ילמד הנער. בימי עלומיו, לשון לאטיין ושפת יון ולשונות קדומות ונושנות הן נחוצות לו, גע^גראפהיע וקורות התבל. פהילאלאגיע, אלגעברא, געאמעטריע, חכמת הטבע ומה שאחר הטבע ע״פי כל השיטות הישנות והחדשות, אלה הן הלימודים