Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 11

מהדברים אשר האדם אינו אוכל פיוותיהם בעולם חזה והקרן קימת לעולם הבא. סוף דבר כל איש איש ירגיע׳ וידע עד כמה יכאיבו לו בגדיו אשר הוא לובש מפאת שהוא יהודי מפולין. גם הסוחר העומד בבית מרכולתו ידע נגעו ומכאובו! שר וגדול כי יעבור יבוש לצעוד לבית מסחרו שולחני המרצה מעות וילך בין השרים׳ כמה יגונות יהיו לו! טרם יפתה לו השער מהעומד על המשמר. איש יהודי לבית משפט ני יבוא. ירא ויבוש מלהראות פניו בראותו לפניו חורי ארץ, והוא ביניהם לבוש בגדים צואים, הנה הוא בעצמו יאבד רוח ונפש. לא ידע לפנות ימין או שמאל, דא יוכל לפתוח שפתיו לדבר ברור, לא ידע איזה ממנהגי הכבוד אשר יבחר לכבד פני שופטו ־־ ישא הכובע מעל ראשו עור טרם יפתח את הדלת, והיה ני יבוא החדרה יציג מקלו סמוך להפחח יכובעתו תלויה עליו — וישאר עומד בפחד וברתת על מקומו; נן ירבי וכן יעשו כלם, והיה נפנות השופט ממקומו ויבט לאחוריו, הנה פתאם שחי מתנות לפניו אגודות מקלות נקודים וברודים, ומגבעות שונות עליהם, ומחנה אנשים מלאים פחד ובהלה, ומה יחשוב עליהם? הנה כלם יודעים רוח לב היהודי הוא חי תמיד, יע׳וניו מלאים חידוד וחריפות, ועתה יראה רבים מהיהודים, ני נפל פחדו עליהם, ומדוע לא יחשוב על נל אהד ני מרמה בפיו ועימר! בלבבו? גם אנחנו בני ישראל לא היינו טובים ממנו, אם הכית פני הקרוא למשפט תעיד עליו שאין צדק בלבבו — ומה יכריח אותנו לכל אלה? ומה יחתום העבדות הזאת על פנינו? אך בגדינו אלה אשר אנו לובשים, ני אותות שנאה ואיבה הם לנל אשד לא ילבש כמונו, ונחומח ברזל המפסקת בינינו ובין אחינו אשר אנו מתגוררים ביניהם. החפצים לקרות שלום לנו ולא יקראו, על מורך לבבינו וקשיות ערפיני! — קדושי ומורי ישראל! שפטו נא אתם, אם לא יצדקו אחינו יעוצרים על כל דבר איבה ושנאה אשר יראו לנגדנו! הנה בינינו זה זמן רב, כי נחלקה עדת ישד*! לשחי כתות ראשיות, חסידים, ומשכילים דורש׳ חכמה ומתקרבים אל צרכי העת. והנה אף אם חותם איד לבגדיהם, עם כל זה משונים הם לפי מדריגחם, החסידים — ילכו בבגדיהם אחד לרעלה ואחי ומטה. דאש אחד סרוח על הארץ והשני על כתפו, לבבו גלוי לעין כל. ציצית בגדו ידאו על פני חוץ׳ מנעלים קצרים או אנפילאות ברגליו, ומגבעת ראשו על עיניו — והמשכילים ילכו בבגדי הדר והוד, וגם אלה