Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 5

5 ומעתה לא נפלאת היא ולא רחוקה מאמנו להנין כוונת דנרי הנתו3 לתעלה. על כן יעזו3 איש את א3יו ואת אמו, ר״ל מה טו3 ומה נעים אשר יעשה לו האיש 3נסמו לקמת לו אשה, עזר ייסע מההיגשות שונות אשר עמדו אל א3יו ואל אמו, דהיינו וגשי האה3ה ורגשי היראה היוצחיס מחק החיוני, את אלו יקר, אחד אל אחד ויהיו לאחדים 3ידו, 3הס יד3ק לאה3ה נאשר יעשה לו עזר כנגדו, ני אן התה 3הצתד0 יחד יועילו ויסננו ,עדו ו,עד נות ,ימו, להנחילם חיי נועם ואושר תצאי זיו ועונג ומפיקי הוד וזוהר, למען "ט, להם נל הימים ,שי5ה נ,נוער, ותמונת ד' י,יטו נעצם השתים לטוהר. הק' אלעזר חלו׳ איש הודוויטץ. Exegese von I. I. Pollack, Oberrabbiner in Trebitsch. ירמיה פ, י׳א. ,', שתעו, נראה ני הננואה הזאת נאמרה 3ימי יחשיהו אחרי תצוא חלקיהו הנהן את ספר התווה ויקראהו ,אזני המלך והעם ו״"3 נ״3) ודגרי ה3רית רומזים על מצות התורה 3נלל אשר עליהם נרת די 3רית 3חור3 עם יוצאי מצרים ו3ער3ות מוא, עם נאי האדן לשמרם ולעשותם, ועל אלות ה3רית הנתונות ,ספר התורה ,פרט . ו ד 3 ר ת ם, צווי סרטי אנ הנהנים אשר להם המשפט להורות את העם. גי ואמרת, צווי מיוחד חל ירמיה ראש נ,יחי דורו, שתל3ד האזהרה ,נחת אשר נצטוה עליה נפי א' יוסיף לחזק ד, יו ,אתרו ארור ונוי ני אולי יפחדו וישו3י 3ד,רו קשית לתו, אף אס לא יעשו ד3ריו ,לשון רנה רושם ,קרנם. ד' חכור, דתה מצרים אשר שם נצרפו ,לחן ועוני ויצאו אח״נ משם נלי נזק והפסד, לניר אשר ,ו יצוף ה3רזל לצאת משם נקי תסיגיו הרעים, ה׳ ניום הזה, שאתה יושניס נ,ר על האדמה הטונה הזאת. אמן, ר״ל יהיה ונמו שעל נל ארור שאתרו הלויים (ד,ריס נ׳ז) ענו העם ואמרו אתן, נן ענה פה גס הנ,יא אמן על מאתר השם ארור ונוי. זי העידותי, נ'נ (ז׳ נ׳) ני עאד 3ל׳ סורי תורה על הזנרון ומתנו העד גל״ע ,הפעיל להורות על הזכרת זולתו לעשות הטו, אשר יצורו ולחדול מהרע אשר יזהירנו עליו, ולפעמים ייצא לג׳ ויורה עצ שימת המזהיר ד3ר מה לאות ולעד אשר יזכיר ויזהיר תמיד את המוזהר והמצווה לעשות הצווי ולחדול תהזהרה נמו העידותי ,נס את השתים לדגרים ל׳ ז וחם עדים נעצמו יעיד לפ׳ז (נמו שהעיר נ3ר ע״ז החנם לוצאטא) על אמתת קנלת חז״ל, שהעדים המחייגים עונש מיתה או מלקות צרינין להתרות החוטא תחילה על ענשו אשר יענש ,ו, ואף ני ,דיני ועונשי ממון אינם צרינין התראה, 3נל זאת נקראים עדים׳ אס ע'צ השאלה ודמיון לעדי נפשות או ,עגור הזכירם נ,'ד המעשה הנעשה ננר זמן תה אחרי העשואו, ואפשר ני עד עולם (יהושע ד׳ זי) ועד היום הזה לשם טי) הוא ג״נ מלשון ז נ רון אף שהוא נפתח העי׳ן והראשון יתורגם לזיין עחיונענז דענקזזל!?, והשני לוי־ ערלויננערונן לון איעועגן טלוןנע (ועי נניאור שם 3דפוס פראג), יכן ויקרא לה יי אנשלום עי היום הזה (ש'נ י״ח) ודומיהם. טי קשר, הסכמת הרגה 3ני אדם יחד לעשות דנר תה תקרא קשר ׳ ולרונ היא לרעה נמרידת העניים על אדוניהם נמו ני קשרתם נלנס עלי לש״א נ״3) ונן ויקשור עליו זמרי לת׳א ט׳ז) ר״ל גתחנר עם שאר אנשים יקים ופוחזים למען יוכל נעירתם