Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 4

ושעור נסי תק המיוני, ואם ני לא ׳וניע מעינו דני אף נם 3ל יוםי(> המתיינ לשות עליו נוספות יותר מהראוי אליו, אס לא על צד האנינה והאמלה, אנל לא נן האהנה היא המקלקלת את אשורה, נענורה ידלג האוהג הנאמן שירת הדין, ונגללה פסא יססא מהרה מעל לגנולי האיוני, לא יניט אל אקי האפשרי וגל יפן אל קוי הינולת, ולנעגור נן גס את זה לעומת זה יעשה הטיג לפני האלהים. וגשתיס יתאתן האיש את אשתו, נעגותות האהגה ימשון איתה אליו ונקשר׳ אק האיוגי יקשרוה אתו. וטוניס השנים אשר אם יפיל האוזו יש שני להשלימו. ועם הונריס האלה יהנן לפרש היט3 י״נמדומה שמעתי קרו3 לזה נשננר הימים) ענין נינת העם והזקנים ננישואי רות לנועז נאמר» (רות ד' י״א) יתן ד' את האשה הנאה אל ניתן נראל ונלאה אשר ננו שתיהן את ני ת ישראל וגוי ני הנה יעק3 אניגו נקשר נענותות האהנה ננפש ראל יונתו תמתו ומנלל יפיה נשאה אן ואסר לפניו ויענו׳ את לנן אניה נעדה שנע שנים ועוד שנע שנים אחרות ויהיו נעיניו נימים אתרים נאהנתו אותה אסנת נפש, אן לאה היתה שנואה ולא אותה קרא יעקנ ולא ננלצה נטה שנתו לישא נמשא הסנל ולהיות לתם עונד אף יום אמו, אמנם עם נל זה נאשר ראה יעק." ני גם אותה הוניא ד' לו לאשת נריתו, לא היקל נננודה מאותה, לא תנע מתנה דנר ולא גרע מאתה קטנה או גדולה נאשר היא אשתו וסוננת ניאו, ויען מה? יען אשר היה עם לננו לנ צדיק נתיר יה אשר עליו להשלים ולמלאות אק התיוג אשר קנל על נפשו, ולזה נוונו התנרניט לנועז ולרות נאתרם יתן ד׳ את האשה הנאה אל ניתן נואל ונלאה, הרצון מי יתן איפה ייתאמדו ננס יתלנדו ולא יתפרדו שתי אלה הענותות נפרדות אשר נהנה היו הקשורים ליעקג דהיינו תאהנתו את רחל ותשמרו את נרית ווק התיוני אל לאה. ני עתה ננון לננס יהיה נטית ני תאושרו;ארן ועל מי תנותת השקט ושלום תעלו נתסילה העולה זית אל, ואן טונ ומסד ירדפו אתנם נל הימים. והנה פעל עז3 ישתנה.ענינו לסי תה שיסנול תורן המאמר אשר הפעל הזה מתיאס אליו, על סי הרו3 הוראתו זניאה ונטישה zuriickgelassen, verlassen, אן מצאנו הוראתו היסן ענין זה, מה שהוא לשין עזר וסייע Aufhelfen, Helfen נמו עזינ תעזנ עתו (שמות נ׳ג הי) עצור ועזוז ידוריס ל'נ לי׳ו, מצנים אי י׳ד) ויעזנו את ירושלים (נאמיה ג'אי) נלס לשון עזר וישע, ע׳ רש׳י ונאור ננ׳הם ע״ס עז נ תעזנ עמו, ולמען ננוא אל המנוון נשא עוד עין תקירחנו אל מאמר אתד נמס' קדושין ל' ע'נ אשר זה תארו, תניא רני אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העוצם הנן מננד את אתו יותר תאניו תפני שמשדלתו נדנריס לסינן הקדים הקי׳נה ננוד אג לננוד אם. וגלוי וידוע לפני מי שאזר והיה העולם שהנן מתיירא תאניו יומר תאמו מפני שתלמדו תורה לסינן הקדים הק״נה מורא האס למורא האז עניד. הורנו נזה התנא האלהי אשר הושם נאק הטנע האנושי ונטוע נקר3 איש ולנ עמוק רגשות האהנה אל אתו הרנה יומר מאל אניו, ונמו נן מורא יעלה על ראשו תפני אניו נאשר שלמי תודה ותינה עליו שמלמדו תורה ואיי עולם הנצמיי נטע נתוני, ואס אמנם נאה הצווי אלינו לירא ולאהונ את שניהם נס יתד נלתי נעדיף לזה מאסיר לזה, נפל זאת טנע האדם לא תשתנה ולעולם יאהנ יותר את אמו נאשר יירא יוסר מסגי אניו.