Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 104

_ 10 t _ הקבר. עמוקה שאיה שאולי מתחת ברוב שכול תפער באר פ־ח השנת ליל בעברי פי פחת v תעטה כמעיל פני ארץ נשיה. תלמיד.*> יפרו נטעי שמנים וקרבה יליל ישימון כמדבר שממה מחוץ יתנו קול כל כנף מנים ומחדרים אימה וקול דממה. שפתי שכולה לשוא ידמו שפתי יתומים לשוא יניהו אזני שחת כפתן אטמו ידמו, או בקול שופר יריעו. אולם׳ בכל היכלי ארץ.ותבל משכני מנוח לא רבים ימצאו ־• ואך בירכתי ארץ בנחלי אבל ישכבו ואין מחריד ושם ירגעו. גם לבב כל אנוש אשר יחוג וינוע עלי גלי עוני פה בהאדמח אך אז ינפש ואך אז ירגיע בצאת רוחו וקמה סערה לדממה. דברי מצער במעשה בראשית; בראשית גרא, והארן היתה, ויאמר אלהיט« וירא אלהיס כי מוג. «נאור יקשה געיני על הספור הזה ׳ ני נראה סהק׳גה ת׳ו לא ידע טרם יצא דגרו אל הפועל איך יפל דגר? והוא כמו האומן האניסי אסר יעלה גועווו לעסות דגר תדש, יעסה וגל ידע מה יעאה, ואתרי נמרו מלאכתו וראה ני סצליא נה, אז הייוג יתנן לאתר עליו יירא ני עוג, אגל נמעשי הגורא יתעלה הצופה ומניט עי סי(> נל הדורות, ורואה את נל מעשי גני אדם גס טרם העסיתם, היתנן שהיא א׳ו לא יראה מלאכת עצמו יהיא לא ידע ני טוג יהיה עד אתר הנמרוי לפן נראה לסי דעתי ני וירא אלהים, הוי״ו הזה מורה *) נמו נלסוגס נ{1טםעסאקקער