Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 103

103 פה צדק מעט, ורשע רבבה על דרכיה אל כל אשר תפנה ירכסי את רגליה תלכד גם היא פעם ופעמים ושם חסד וצדקה יחד ישקו אמת ושלום כתאומי בטן ידבקו צדק ילין בה כשחר בשמים. לכן תודה אזבחה לרוכב שמים בידי הטבע שם את כל החיים ובצלה יחיו ולא יכלו לאין גם לא אתעצב ברדתי אל שחת עצמי ובשרי בעפר ימצאו נחת ונפשי בשתר עליון לא ראתה עין. ענה כסיל כאולתו. ״הנה בני לפניך, ידי תביאהו עמך ישב תנה מהודך עליחו אמר שכם אבי חמור אל אחד המודים, "נקבה שכרך עלי כטוב בעיניך שלם אשלם הנה כספי לפניך יחכם נם בני כאחד מן בני החורים.' ׳•׳עשרים שקל כסף אחת בשנה מדי שנה בשנה יהיו לי למנה אמר המורה, למשכרתו יובאו. "רב לך קרא אבי חמור הון רב שאלת "צמד חמורים אקחה בכסף פללת ״כל עבודת משא בכתף ישאו! חמורה, לדברי הכסיל רוחו סרח על חללו יצוע חכמה אפו חדה המיר כבודה בחמור ארך אזנים. "ידיד לבי" אטד החכם ברוח נדיבה "אם החכמה בעיניך כחמור חשובה קנח לך רק אחד והיו בידך — שנים,״