Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 105

105 על הסנה ועל הטעם, וטעמו גמו יען ראה, וכן נל וירא סגספור מעסה נראשית טעמו גן, והוא סהסס צוה על האור סיהיה ויאיר ני פגי ראה גי טוג הוא׳ וין גלם׳ והרגימו u״V דער ו1^ז5טיגע;עזעהעןהאט היום «{) עט גוט צוי1ט. ואל תרוזיק מאוד את הסירוס הזה, ני סוי״ו יס לה ההוראה הזאת גהרגה מקומות נתנ׳ך. ונמו (שמות ל'נ ד׳) ולא סתו איס עדיו עליו, והצוי היתה אתר זה (סס סס הי) וגלי ספק ני גס סם יוגן נזה, ולא סתו, יען ני ויאמר ה׳ אל משה, אמור אל גני יסראל, הורד עדיך. ופן לסי דעתי גם גס&ור יונה תתעי המס סנגר העיר על זה התואר סנל דנרי יונה נראים נמו דנרי תודה, ולא דרך ספלה, לנן אומר אני ני נאמת נן הוא, ויתסלל יונה ממעי הדנה נלומר נאסר יצא ממעי הדנה, התפלל תסלס מודה על העני נמו סאומר: קראתי מצרה, אמיתי, זנרתי, אסר נדרתי, ונאסר נסלמו דגרי תודתו, מספר נותנ הספר ני נל זה התפלל ונתן שנת והודיה לאלהיס׳ יען ני ננר אמר אלהים לדג ויקא את יונה אל הינפה. בן פורת עלי יין. הסיר הזה נלסוןאשננז׳ סתעמי מסי ידידי היל נ ער נ הרופא נעיר סעסטה היסה נין רעיותיה. אמרתי אולי אונל להריק ננלי קודש מדנרו, ני מאוד הוטנו נעיני דנרי השיר הזה, אין ילמד לאדם דעת סגם נעת צרה ינקם מנווז לו ולא ירן לגנו, התקוה והרעות׳ אהנת מסננת תיקו וקול זמרה׳ הן נל אלה אס לא ינתמוהו יתן גנום עינו, והיין יסמת לג נל מר גסס׳ ולא ימם לגנו ויתלס וינוע ונלא יומו יעזג את ארן החיים, ולנן זה שמו אשר פי יקגנו: נן סורת עלי יין. מגדל עח התוחלת במי אדמה תעו באישן לילה, אור ימצאו שמח ובאפס משענתה יפלו בבלי כח אף בי רוב מכבדיה מאוד הזיליה בכל זאת גם רבים בשערים יהללוה כי בעת צר בה חסו ומצאו מנוח. רעות אם בני איש כבני לביא יתפרדו מה יתרון להם בצלם איש נולדו? שונא קהל מרעים אח הוא לאיש שודד יגון בלב איש, פי רעהו יגרשהו גש ביום טובה אררף אוהבי אבקשהו כי רק הפרא במדבר ישכן בירד.