Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 101

101 אך אם גם נפש אנוש בחיקה שוכנת אס היא המילרת וגם האומנת מי הוא עור ולא יראה זאת בעינים?' נפש אחת מלאה חכמה ודעת י' והשנית בחור בטוב בל יודעת אין זאת כי רוח חטבע לה פי שנים*" אם תבקשו היטב חניצאו אותה שבע כי בנפש אדם המשל יד הטבע היא תנהגהו עלמות גל ימי חייהו אדם בהולדו הלא נמשל כבהמה? שנות עולל יכלו היש תבונה בהמה י ואך לפי רבות ימי גבר ישא פריהו. ואם לא תשמעו להאותות פה העירו והיה לכם למופת חכמים הגידו: כי רק משל הטבע לא ישנה רצונו ונחנו כזה אס הטבע המשל בנו אשר נבחר היום מהר מוזר לנו ולא קם עוד רוח האיש על מכונו. לזאת אדמה ני בטבע שניהם יוצרו גוף ורוח על פקודתה יחד נקשרו והיו לבשר אחד מיום נבראו ולמן היום אשר אכזר הורה גבר וער יאסף אל עמיו בשובו קבר על פיה יחנו ועל פיה יסעו. וגם אחרי כן אם תבצע כל מעשיה בשנותה את טעמו תפריד דבוקיה בכל זאת ח*א לא תעזבנו לעולמים כאז כן עתה על דגלה חושיבהו כלה •לא תצוד, לאין לא תשיבהו והיה עינה ולבה שם כל הימים. גם זה ינחמנו וימלא שחוק פינו כי לא את החי לעם אחד היינו וגם נפשנו לא כנפש החמד והצפרדע,