Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 99

99 ודומיהן, א3ל ננל זאמטנעית היא נשאר הנפשות׳ פי גם לצומת ««ה (cd ניתר מעלה על נפש הדימס׳ ולהתי יותר מן הצומת׳ ולנפש האדם נתנה כל אלה הכותות כלם, ועוד הוסיפה לה המעלות הנכויות אשי זנרתי׳ צא נא וראה כי גס הרמו״ם הטהור ושמונה סדקיו רמז על זה לסי דעתי נאמרו: דע שנפש האדם אתת׳ ויש לה פעולות רוות תלוקות, יקראום קצת הפעולות ההם נפשות, וימשוו נעוור זה שיש לאדם נפשות רנות. וכן גם דעתי נוטה ני נפש האדם אתת וטנעית היא ולס נותות רנות חלוקות והכל נטוע היא. ח.) שלשת השנויס אשר נכרו זנסש האדם יתנו מוסת נאמן ני נפש האדם טנעית היא. א׳ הנפשות משתנות אשה מאת רעותה. נאים אתי היא צלולה ונמרה נשמש׳ ומוכשרת לכל חכמה׳ ונאחיו היא עכורה וחשכה ונל מדע נין טו3 לרע, ני נפש האדם משתנה על ידי הגיול והחינוך, נפש הצעיד ננער מכל דעת, ומומר האדם מן הנהמה נעת ההוא אין, ועל ידי ה.נדול והחנון ורנות השנים כן תרנה הדעת, ונוחות הנפש נכוחות הנוף יתפתחו'לאט לאט, ג' נפש האדם תשתנה נעצמס ננל עת, מאהנה לשנאה׳ ומחמלה לאכזריןת, היום ייטנ נעיניה דנר מה אשר את נל הון נימה מתן גענורו, ומחר תע3 תתעננו ולא תוכל ינרו לשלום, לכן גזרתי אומר כי נפש האדם טנעית היא ככל שאר הנפשות המחיות את נעליהן הוא הנוף, ואם ישיגני המשיג מכל אלה השנוים אשר משנתי. לא פעולות נפש המשכלת התה׳ רק פעולות נפש המדמה׳ על זה כנר ידי הדיתי ונר מימו״ני לי לעזרה, ני נפש האדם אחת היא, ואס ננל זאת אמור יאמר ני הפעולות האלה לא מנאנה לה מצד עצמה רק מצד הגוף הכרוך אתה, ויען שהיא והגוף צמודים יחד יפעלו האחד על רעהו? הנה לפי זה מוכרם הוא נעל הדין להודות ני הנפש היא נח ננוף, וזה נעצמו מופת נאמן׳ ני נפש האדם טנעית היא! ני כל מה שהוא נח נגוף טנעי הוא נמו הנוף׳ ורק הנורא יתעלה אינו גוף ולא נח נגיף׳ ולכן נס לא ישיגוהו משיגי הנוף, והוא למעלה מכל טנע, ט) יען ני כל הנורא נטנע לא יכלה כליון גמור וגס הנוף לא ישונ לאין המוחלט, אס כן, נפש כל חי, שהטנע משלט עלים, והכרח סתשאר נם היא, ולא תמות מיתה עולמית, ני מדוע יגרע ערכה מן הנוף?ואםזכן הוא ננפש החי, ננפש האדם מי יפקפק• אנל מה תהיה אחרית הנפשות האלה ומה ,יעשה נהן? נאמת השאלה הזאת רמה ונשגנה משנליי, ואיה יליד נשר אחר יגיד לי מה יולד נייס מחר ואף ני אחרי מותי? אן ננל זאת גס נזה כל המנקש ימצא מנוח, ואומר: יען שאנחנו רואים שכל דנר טנעי ישארו איניותיו נו, הנה נס הנפשות נכה, ולכן נפש החי שאין נטנעה רק תשוקות חומריות אשר נטפי יסודם, נם אחדי הפרדה מאת הגוף מאין ינואו לה יניס ונננדיס מאלה* היא תרד למטה נסי טנעה, נמו שאמר החנם רוח הנהמה יורדת למטה לאון; אבל נפש האדם, ונפרט האדם המשניל׳ אשר נל ימי חייו הרגיל את נפשו נמושנלות׳ נחנמה ודעת, וחקר ודרש לזכך אומה נידיעות רמות׳ ועל נל דני טוו ונשנו הרגיל אומה להתפעל ולהתעורר, ותשוקותיה תשוקות זנות היו לה, הנה נפי דוני הטנע שגם שם ישארו איניותיה נקרנה, ומה נס ני משיני הגוף לא יעיקו אותה ומחנרת פועלי און לא תנקם — יתכן שהיא תשאר עצם זן משתוקק אל הנשגו ואל הנפלא ואל הטונ, ונאשר נראה ני נל מי אשר ישים לניר להשיג דנו מס׳ 5#