Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 98

98 ישונו, נמו שהיו קודם הרננתם. ו) תלקי הנוף הנשמייס מיסודות העסל נתהוו, הדם עם איפות תומו מיסוד המיס והאש הורני, והתיות ננל ננרא נראה ני ניסוי היות משננו, אנל התהוותם והרננתס, תנודת« והתמזנותם נלס נרנע אמד נתהוו, ויל הארנע יסודות יחד גתחנרו נינע אתד והשלימי הרמת הננרא/ והתיות הזאת תקרא נלשון ענרי, נפש׳ אפשר יען ני היא נמו הנקודה נתון המתונה ני מתנה ילאו נל האיים והיא נאמלע נתון העגולה תשנות ותנות, ותהיה המלה הזאת מורה על השניתה, מלשון שנת וינפש/ אנל זאת נראה לעין נל ני נם החיות היא הנפש, מילידי התנע היא ומתיקה ילאה, 0 נפש האדם, יניס משנו ני היא לא תתד נקהל נפשות שאר התיים, ואמוו ני היא עלם נלתי נונעי, אנל יען שיאו שנס הנפש הזאת אתוזה נסנן הנוף וננל ליותיו לה לי, לנן העמיקו עלה ונמנו להאדם שמי נפשות, נסם המדמה, והיא אתת עם הגיף, מסנול נלעיו ותשמת נשתחתו, וקראו אומה נפש הנהמית, והשנית נסם המשנלת, לזאת נמנו ממשלה ינה ורמה, ואתיו ני היא לא תתהוה נהתהוות הנוף׳ ולא ע׳י הננות גונעיות, ני אס נרלון היולי ועל דין פלא. איל האמת אודה ולא אנוש, ני לסי קט שנלי לא אנין שתן מנל אלה, ני לסי דעתי נס נפש האדם, היא יק התיות אשר נתהוה אמו נהתהוות הנוף, ונהתיות הזה גס משנן הדמיון והשפל וקיום האדם הנל יתד ישנונו׳ ני הטנע הגדילה את נפש האדם על נל שאר נפשות הנרואים נשנל׳ נהננה׳ נהנית הנאה והמנונהז האמת והשקי הגדולים נתינומו ותהון ניני נ יא, ני נן מנוגת המאוה ני חתאוה תמיד להתגדל נמאנליס ינים ומלנושים נאים, וזהו וידעו ני ערומים הס ’) והיא היא התאוה היא עומדת נשער הגן נתרנ לטושה נמלאד אנזרי להרחיק את האדם מדיף ען החיים׳ שלא ימיה נהסתסקות יק נמותרות, נדי לקרנ אותו לנאי שתת, נאתרס ז״ל הוא הילר הוא השטן הוא מלאן המות, והן הנה הנדונים, ומלת לעולם לא עולם ממם רק נמו וענדו לעולם׳ ימים ינים, וזהו אשר הנטיחני נשיא הנניאיס האחרונים, ני נאחרית הימים ישונו נני האדם אל האלהים, אל חיי הטנע, יעזנו רדיפת התענוגים ונקשת המותרות, וזהו שאמרו ני לעמיד לנא מפסק זוהמת הנחש, ועתידה הארן שמוליא גלוסקאות, נלומי נל מה שמוליא האין יספיק מזון האדם וייטג לנו נו נננלוסקאות הנעשות על המתנת ונמרחשת, ויחיו חיים נעימים לא ייעפו ולא ייגעו ננקשת המותרות ומזונות יקרים ומעודנים, ויסוגב מזה שיחיו ימים יניס שלמים נניפם ונפשם, וזהו שאמר ני נימי הען ימי עמי׳ הוא הען הידוע נלומר יחיו נמעמד הזה נמו שחיה האדם הקדמוני מען החיים טרם ידע מען הדעת טוג ורע, והנער נן מאה שנים ונו', סיף דנר ני לו ידע האדם נל חוקי הטנע נודאי גם לנלנל נוימו נמשפט לא ננחד ממנן. ינלי ספק ני חיה ימים רנים אין מספר, אנל יען שהיא גנוה משנלנו נעלמו סתרי הטנע מאתנו ולא נגלו נלמי לד׳ לנדו. ,j י)וס ו)שר ,סתסק נמה שיש לו ויקנא נגדוליס ממנו, הוא לעולם ערום נלי לנוש, ני ינדיי לא יחמו לו. ־־■