Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 96

96 גל מרי הפירה הזאת «ד תמה. א) הנרבה הנריאה בהו שהיא מהנהג תמידית ילי שנוי, ההנהגה הזאת קראו אותם תנמי הפירים טיע, וים אפר נמנו טעם לשית למלה הזאת (הכוזרי) ואנכי לא יאתי לסרם את שמה רק איכיותיה, וזאת היא נודעת כי היא לא תשנה תהלוכותיה לעולם, והשהנותה יקרא למעלה מן הטזעו ואיכות הוראת המלה הזאת היא כמו שאמרתי כי היא תורה על הנהגת כל היריאה ידרך ישר ילי שנוי. ב) ההנהגה הזאת היא הטיע, היא לא עשתה את עצמה׳ כי מי אשר ירא את היריאה הוא ירא נם את הנהגתה, הוא אמר ותהי, והיא תכמתו של יוצר יראשית אשר עליה אמר המשורר *נלר נמנמה עשית' והיא נאמת חכמה נפלאה מיורא כל הניראיס יתעלה! ני מיום אשר הוציא את הנריאה הזאת מאין המוחלט, ילי שום שנוי היא תתנהג עד היום הזה, איה מלאכת ישר אשר תדמיון אליו ומשוה? ג) יען כי הטנע היא חכמתו סל הילתי יעל תכלית, והוא וחכמתו ודעתו אחד הוא, לכן נמו שאי אפשר לנו יעלי תכלית להשיג עצמותו, כן אי אפשר ג'נ להשיג חכמתו׳ ולכן, נמה חפשו וחקרו לגלות תעלומות הטיע ולא מצאו, אפם וןצה השיגו וכלה לא השיגו, ואפשר׳ לו יהיה הנח יאדה לדעת כל תעלומות הטנע, אולי יעשה חדשות נקרי האון ויגרא יריאה חדשה, אי אולי נם לזון את נוימו היה יודע לנרד כל מין מאכל הנאות לפי טנעו, ויקח ממנו נשיעור הראוי ויזמן הראוי׳ ונם שאר צרכי הנוף ימוש ימיה נמשקל וימשורה, שארו כסותו ועונתו לא יגרע ולא יוסין>ואנל וחי לעולם*) ואפשר נמלזה רמז המכס נמלות קצרות ידעת רחיה, מה שאמר ארח חיים פן תפלס, נעו מעגלותיה לא תדע, מעגלותיה, היא הטיע. *) ולולי יראתי מהמון העם אשר ירחיקו ויתעייו כל חוש תחת השמש, ירק הישנות אשר הורגלו נהם כלס קדשי׳ וקדושים הס אשר נארן המה, הייתי אומר אף אני חלקי נענין חטא האדם הראשון, איל לאהנת האמת לא אחוש לגנות העם הרי הזה כמאמר המורה ז״ל, ואומר נאשר עם לניי, והיא: ידוע הוא ני מזוגות האדם משונים הס נטיעם ונטעמם, יש מהם מתוקים כדיש ואחרים מרורים וחמוצים כלענה, ים מהם דשנים ושחניס, וים מהם דלים ונחושים, אלה יקראו ישם טוי, ואלה יקראו ישם י ע ׳ לא שהם עונים ורעים נעצם ׳ רק נסי חוש טעם האדם ני זה יערי לו וזה יימר לו, וממאנלים כאלה הפשוטים (איינפארע) לא יהנה האדם לעולם יותר מדאי׳ ונס לא ייגע מאוד ליקשם, והמזון הזה ייריא מאוד את גוף האדם, ני יוליד יהינו דמים צלולים ונרורים׳ יסוננו ירוצו נתון רהטי עורקיו ילי מעמד ועניה, ויחיה האדם חיים נעימים ימים יניס ונריא אולם. איל התמזגות המאכלים והרניתס לעשות מהם מאכל אחד, ימררו המתוק וימתיקו המר׳ ישמינו הנחם ויכחישו הק.ינן׳ המאכל הזה נקרא ט וי ורע, א', ני מעורי הוא משני מאכלים משונים נמו שאמרתי, ו' אפשר נקרא כן על שם שני קצותיו תחילתו מתוק לחין וסוסו מרה כלענה! ני נאשר יהנה האדם מהמאכלים הממוזגים האלה הערייס לחמו, יתעורר נקריו הנח המושן ילי גיול*