Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 92

בהמה רעבה שאול בטנה להשביע שמח בבור חיי בזרע נטויה ומדם פרים ובשר אבירים ישביעו בטנם בני האדם מטעמים להכין יזבחו השעירים ואז נלכדה רוחי בזרע ירם . ואלה נלאוני בלי אצא חפשי עד כי לרם וחלב בקרבם נהפכתי באניות אבה—הורידו נפשי וללעג וטרף הנה נשפכתי. אם בהמה אם איש יחד יאשמו כי ממעון קדשי בזדון גרשוני שם בגן אלהים קרני גדלו ורמו ואלה בארץ חשך הכפישוני ארץ אשר חסידיה לעפר שחו ועולתה תצמח בתמר פוחח זדון ועשק יחדיו ישמחו ואמת נמכרה לאמה בזרע נטויה. אח יפקד עון אחיו ולא ינקהו וביום אתמל באהבה סוד המתיק ו ומחר שנית במרמה יחבקהו וארבם כנחש בלבם יעמיקו. ביום הצלחה הכיר את מאהבחו ובעת צרה ישאל עליו ״סי הוא למען בעצב ויגון יעזבהו ילך לדרכו וימלא שחוק פיהו. לגלות ערות אחיהם בתוך העדה יעלזו ברנה ויתלחשו גדודים באר עשק חפרו להם לעדת כי אך המה צדיקים וחסידים. תעים בדרך לא ילמדו בינה ואורח מעקל לא יישירו למו אך מכשל לעור יתנו בכל פנה להראות כי הם נקיי פשע כלמו. בבתימו ירומו בגאון מצח ובבית האלהים יכרעו ביכיס