Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 90

90 ואת בן אנוש אם מאת לא ילמדו טרם יגדל יגוע בל יראה שמש. אלה אם יחסר לחמם יבקשחו ופשטו גדודים ןנל פני כל הארץ וזה ירעב אם לא יגישו לפיהו בן שנה במלכו עוד זוחל כשרץ. אבל, היום ילמדו אכיל ולצפצף מאנשי גילם הגרים עמהם ומחר יתאוו נדור האספסוף הצאן ובקר ישחט להם. אתמול לא ידע ברכה וקללה שפתיהו נעות ודבר אין בהם וביום מחר כל פח דובר נבלה ואנשי לשון לצון חסדו להם, אתמל שכבו סרוחים התולים רגלם לא נסה הצג על הארץ וביום מחר יעמדו בפלילים במחתרת נמצאו פרצו פרץ. אחמל לא ידע בסף או זהב תחת הכסף יקה נחשת והיום ימכר נפשו בכספו אשר אחב ׳עזב אל חי וינזר לבשת. ראשיתם ואחריתם לא יביטו אך כספם אך זהבם יצברו המרים להם ישתחוה והם לבבו הטו עד יעמדו רגליו בחר העברים.— מחר יכרעו רגליו בבור צלמות והיום ישתרר ירים ראש ומצח ידע כי לא יבשש רכבו המות וחומותיו יצפה ברזל יעמדו נצח. יבנה מגדל וראשו בשמים אל שיאו תשתומם עין כל גבר וסחר נגזר מארץ החיים מראש מגדלו נפל בקבר. בערב ילין שיר תוף ודננים ישמחו מרוב טוב מרוב הצלחת