Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 89

89 רגשות הנפש. .Ausbruch der Verzweiflung" von Kotzebue״ Nach dem) מאין באתי ומה אעשה פר. בין להקת אריות ומשכנות לבאים, מדוע חרה יוצרי עלי אפו תשליכני ארצה רדת פלאים?! אם לכד אסון ישלח רצוצים חפשי וקול נהי כקול זמרה יעל שמים אם לצחק בעניי ישביע רעות נפשי הה׳ למה יתן לעמל דוח חיים?! אך ללעג ורראון למלאכי רמה ברא בתבל את בני האדם ולמען היותם טרף לחיתו אדמה אל זועם עלי ארץ ישימן ילדם. עודו בבטן יביט קץ חייחו בי יגון ועמל משפט כל גבי בקול בכי ואנחה נפחה עינהו ואלה ילווהו בשובו אלי קבר. לבי יחחלחל בזכרי ראשיתך הצעיר בחבל בן האדמה! ועיני תכה בהביטי אחריתך אחרית אנוש אך להבל דמה. «)עורך משתולל כי לשם ולתפארת הוא עשך ויכוננך. בן בעד ראה' אך בך הדביק את ר,מגערת מכל בהמות שדי וחיתו יער. כל חיתו שדי, הם אך נולדו, צפר עורם כלבוש בעצמותימו. יבגי אדם חשופי שת ידדו, אך בשנה תכסה אח גויותימו. אפרוחים ידלגו שעירים ירקדו אכלם ׳לקטון יומם ואמש והפעל "וולזהמנן ," ותרגומו "חלו **4 *) ממרת שלל שילל, 3ל*ו> "«וזר.!", וילוהמזגז גווך.'׳