Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 68

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
3 (1847)
Issue
11 (1847)
Date
1847-01-01
Page
Seite 68 (sequence 70)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
61% known words query
IRI
…/4785731-6613232-4785926--0994-4785995
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

net!»: — 68 - בטרם יב־נו סירותיכם אטד במ1 חי כמיו חרץ ישערנו. (תהלים נ׳ח •׳> הנמוג הזה הוא מקושי ההוגה. ולפי דעת הדן ה׳ הוא משל שיצייר שגרם נעוורי מדור אשר וזעת אפס יקיששו קוצים למען יושלו מעט מזון להמיות את גסשותס, אן לשיא תותלתס ני וטרם ירמימו הסירות יווא רות סערה ויפזר את הקוצים לנל רות והאם מנוה ע"ש. ולפרש מלת חרץ ידתק לומר שהוא נמו נמר. או מלוד אשר הגיאור ונלל גלחן מאוד ני גם למוציס סרטים יראו לעמים א) הנא יהיה הננוי לנסתר ולא לנוכת ני לפי דעתו הוא טוסו על עוורי המדור. ג) אס יהיה תדון נמו נתר הלא ימסר הו' ויהיה מרן נ) הלא יותר נראה ששיעור מרין נמו מרון־אן). ויהי נאשר יגורתי מפני האף והאמה אולי יסקלוני העם שמתי ידי למו פי והחשיתי מואר. אן נאשר ראיתי דורי החנם המפואר שד״ל גנ׳ת צ׳ו ני מקרא קשה אשר על ידי התיקון ישוו לאיתנו ויהיה סלול מאוני נגף. מותר לתקנו. אמרתי אאוור חלצי.— ני חזקים העמודים אשר עליהם נשענתי גם עצומים. ונראה לו. ב^דם יבינו סיר׳ותיכם אטד: ענינו עוד לא ירגשו סירותינס תמימות האטד והקוצים ועוד יהיה חי נתרגם הרג <״ל והוא משל, ופתרונו עוד לא מהנו ותרוו ממעשי ידינם ומעושק נסינם ועוד לא תרגישו ותומו את טוותם. והנה ד׳ אלהיס ישערנס וחרונו ויסחרס ממקומנם. ותחת נמו השני צ׳ל במין (mit, im) נמו אאמיצנם במיו־פי (איוו ט׳ז ה׳) ני תלן במד־א^ (ישעיהו מ״ג וי). — She eure TSvfe de« Dorne« Brand gerochen. (She Ihr eurer Schandthaten Leckerbissen gekostet), wird er euch im Grimme ver< »lichten. חכם לב י_קח «?,irr ואויל שפתים מ^בט. (משלי י' י׳ח). החנם המואר יתומן את שתי המלות יא ויל שפתים' נאלו מחוורות הנה יחד. ושפתים הוא תיאר להמתואר אויל, ויעתיק; (דער פרווהןעריפע--טהתר) ומלת ילוט (ענטליוזען) ולי טעם,וראיה, רק והשערה לנד. ולפי ה,יאור הזה אין יואר, ועם לא יבץ ילבט (הושע ד׳ וי) על נן אומר לסי דעת הקצרה אשר שפתים היא שם ופני עצמו, ושעור הנהוו נן הוא. חנם לו יקח מצות, נמאמרו אל תונח ללן ונו׳ (לעיל ט׳ ח׳) וישנה החנם נס פאן. והזהיר אם תרצה ליס ר אנשים עלי חטאם תיסר את החנם, גי הוא יאהון ויורנן על אשר הונחת על פניו מומו וישוו מדרנו הרעה. אולם האויל אשר חנם הוא ,עיניו מגל וני קדם אל תונח, ואס תוניחו ישנאן, ואס חיסרד

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.