Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 52

52 פנימי לדנור האדם לפעול על הרומניים המפשטים טונים ורעים, הם היו נעונרינו נמ׳ם והשנצ ודעת התנם נרענער נמנתנ סהנאתי למעלה הערה נ׳ד ני זה המקור אשר ממנו ננעה מנמת הקגלה והוא היסוד העיקרי אשר עליו נוסדה ונ׳א וניאור נזהר ס' 3א שנל רומניות מתעוררת ננת הנל האדם ואמרו נס׳ נשלח חונא על נל נר נש לאשתוייע מדיר קמיה קינה ננל ניסין דעניד ליה ומן הסרט הזה תדין על הכלל. לה) נימי רנ נאי חנריס לננל וסרש״י נשנת לי׳א אי) מנריס היינו סרסייס ועיש נתוס'. לס נ׳ג ריש כאין והדמויים והקדמה לזרעים ורשיי ננרנות י'מ נ' ונמולין ס׳ו א' והרשנ׳ס נ״3 קניד 1׳ והנה זה ימים נ1ירים אשר העירותי על דנריהם מומי ורכות י״א נ׳ שאמרו שם לעני! 1רנמ המורה למדרש א״צ לנדן והוסיף ריא אף למדרש וינא אתר מף לתלמוד והניא ראיה מרנ ני הוי מתני סרקא נססרא דני דג הוי מקדים ומסי ידיה וזיין והנס מדרש זה מדרש הנתונים ונכללו ספרא דני רו נמים רש׳י שם וע״ע וכינוי! ס׳ז נ' א'כ לר׳א רק למדרש לרין לנון ולא לתלמוד וא״נ אין יתנן שספרא דנ״ר היינו מ'נ מה ראיה הניא מרו לתלמוד שליין לורן לפניו? והדנר לרין ורור וישונו וננר היתה אלי דעת ידידי הגאון חיום, והודיעני ני גם הוא והגהותיו לשים עורר ע״ז אנל ננר הורה זקן הרמנ״ס שנן הוא ואין חולק עליו מנל המחנרים ואין לזוז מדוריו. לז) לח) לט) עיין נ״ו קנ׳ד נ' נסי׳ הרשנ״ם סנהדרין ני׳ז 1׳ ווירושלמי ר׳ה ושם משמע ני נוסח התפלה שאנו אומרים נר״ה זה היום מחלת מעשין עד מי לא נפקד כהיום הזה רו תקנו ואין מזה ז נר ומשנה או ונרייתא ואיננו ונוסח התפלה אשר היה קידם לנן ודורות התנאים. מ) רנים ושלמים חקרו ודרשו על דורי נתינת המשנה וההלכות ננלל ני ידענו שנל למוריהם היו רק על פה מטעם דרשתם ע״ס הדורים האלה דנריס שנעים אי אתה רשאי לאומרן ןנתנ והחליטו מקלת החכמים שלא היו הלנות כמונות גם נימי האמוראים ואף המשנה לא נתנה רני רק סידר אומה אמנם אשאל: אם נן האתת מי הרשה את רו לנתון את נרייתות התורם נהנים? ני אלה ודאי היו נתמות סאל׳נ לא יצדק על דודים שנעל פה שם ספרא, אנל הלא ידענו ני נם וימי התנאים נהנו לנתוו דנרי קולת על ספר למען יהיו להם למשמרת וקראו להם שם מגלת סדרים ע' שנת ו' נ׳ פרש׳י אשר אולי היו מזה המין דנית דני רני חייא ו'מ ס״ו נ׳ וניזקין דני קרנא סנהדרין ל׳ ני ואולי לא היה עיקר האיסור יק שלא לאמרס מפי הכתו למען יהיה נח הגדולים יפה והכל צרינין להם והוראה וותלתודם ונן עשו חכמי הדורות שלא הורו לתלמידיהם מפי הכתו והיסה נזה חכמה נפלאה שלא לנתוו הלנות על ספר לחלקם ניעקו ולהפיצם וישראל למען לא מתיה יד ההמון והתלמידים שלח תגיעו להוראת ממשמשת ותם נאשר קרה נאמת ופרט נזמנינו שנל הרוצה ליטול את השם ינוא ויטול ומצאנו ננר מנהג זה נם אצל אומה קדומה צעלטען שלא הותרה להם הנתינה ודורי תנת תם ונשיריהם, אנל היה מנהג הגדולים מאז לכתו! הלנות על ספי והיו כמוסות אצלם נמסמריתם וננוא רני וראה שהדורות הולכים ודלים סור את המשניות ונתנם על ספר, אנל ננל זאת גס אח״י היו המשניות שנויות לתלמידיהם יק ועל פת ומזה מראה ני נל מה שיגעו הנה והנה החכמים להניא ראיות שלא היתה המשנה נתונה וימי רוי הוא ותכלית הנטול. תנה הראיה היותר מונחת היא ממאמר רי׳י ור אנא לאניי