Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 51

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
3 (1847)
Issue
11 (1847)
Date
1847-01-01
Page
Seite 51 (sequence 53)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
62% known words query
IRI
…/4785731-6613232-4785926--0977-4785978
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

לור ונוי ם0 צ״א א׳ אותו היום שמת אברהם ונו׳ ע׳ע מנחות ניט ב' ננורוון (יא 3' תמורה טין א׳ סנהדרין נ׳א א׳ נ'נ א׳ ושם (יא ז' מיינו א׳ ומצאנו ממנו סר3ס «נינים ננומים למבין 3מדות 3תוסר 3ד"א נמו נסונה נ״ט 3׳ בסביל ד' דברים ננסי בעלי בתים הולניס לטמיון תענית יי 3' לעולם יצא אדם בני טוב 3רנות וסוסו לעולם ינהיג אדם סארי ת וערבית סס מיג 3' נווב לו לאדם סיסיל עצמו לנבסן האם ואל ילבין סני אבירו ברבים עירובין <'ו א׳ כל עיר סיס בה מעלות אל ידור בה ב״ת ניט לעולם יהא אדם זהיר באונאת אסתו וע׳ע ניטין ו' ב׳ סוטה ה' אי ע׳ז יינו א' סבת י׳ ב׳ י״א א׳ ומעט אשר נמצא אצלו נסתרות וסודות אסר עם נל הסתדלותינו אי אסס,־ לקרבם אל סשנל, ונל אלה עדים נאמנים על עצם סקירתו באנמה המועלה לזקק הלבנות ננסן» מזוקק סבעתיס. נט) נל ססרי העמים הקדומים נתוביס באצבע המליצה והסוד ובסרט היה המנהג הזה אצל הסודיים מעולם עד סברוב הימים עם Bramintn אשר ירשום ואסר בלי ססק נקראו בסם הזה על סס נת Brachmanen הנודעה בארן ההיא, לא ידעו להם סשר דבר בנתבי הקדמונים ונל סירושיהם נשארו עד סיום רק אסשרים לא ברורים ואמתים, ל) אמרו עליו שלא שא סימה בטלה מימיו ונן לא היה זוקף את עיניו אלא כובשן משום צניעות נמים רס׳י במנחות (ק׳י א' דיה שימי את ונן סי' במקומות הרבה נש״ס ומנריתתו את התענוגים עד נאמן מאמרו בסנהדרין קי״א א׳ שאמר לרב כהנא תלמידו לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה סי' במי שמעדן ומסנג את נסשו. לא) עיין ע׳ז י' נ' אדרנן שמשיה לרב ונשמת אמר רב גתסרדס החבילה. לב) לג) ע׳ סבת קט׳ז א׳ רב לא אזיל לני אנידן (והוא בית ועד להתונח על עניני דתות נסרס״י) וניס לני נצרסי סרס״י ע׳ז ונך שמה, וזה לבענור מעוט אמונתו בנפשו ואמרו בסנהדרין ז׳ יי רב ני הוי אזיל לני דינא אמר סני בצנו נפסיה לקטלא נסיק וצבי ביתיס לית הוא עניד וריקן לביתי׳ אזיל והלואי שתהא ביאה ניציאה, ונס זה מרוב ענותו ואולי לנעבור זה עשה מה שהוסר ממנו ביומא ס״ז א' עם האי טנחא שחטא נגד רב והלך הוא לפייסו ולקדם את פניו. לד) עצם חסידותו בחיבור עם מקצת מאמריו הרומזים לסי דעתם על יסודות הידיעה ההיא הביאום לחשוב שרב עסק 03 ונל רני אבא סנזנד סרנה מאוד בספר הזוהר הנונה על יב ונודע לפעמים בסס הזה גם במדרשים נמו הסיח רני אבא לפני רנינו יסוא רב ני רבי אנא סתם הנזנר בגת' לא היה נימי רני ורן רני אנא בן אינו סבלי ססק היינו רב. וביארו מקצת מאמריו עיר מנמה זו נמו אמרו לחגיגה י״ב ב׳ ני׳ דברים נברא העולם ואמרו הם סהנונס על הספירות ונן אמרו סוף מסנת ברנות יודע סיס בצלאל לצרף האותיות שנבראו נהם סמים יאין שסנינס על הצרופים אשר המציאו המקובלים ונן מ״ס במנחות נ״ט ב׳ ישעה שעלה משה למרום מצאו להק׳נה שהיה קושר קשרים לאותיות המורה יעיין במהדש״א שפי' ע״ד הסוד, ומקצתם מצאו במאמר זה רמז לסוד המזל יחיא שורש נפש הישראלי בעולם הנשמות אשר ממנו נוזל השסע יעל הענף אשר נתלבש בנוף והראה סק״בה למשה מזלו של י׳ע והרבה מן הזרות אשר העמיסו יל מאמר זה וסרנה תאור אשר הבלו במחלקתו עם שמואל בפסוק וינן ד׳ אלפים את הצלע ח״א פרצוף וח׳א זנב. וסן אתת ני מיעוט ידיעותינו לירז■ ׳סוף דעת אנמי התלמוד ודבריהם לסי פשוטם המראים שגס הם נמנו נת *3

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.