Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 50

מגחמה הזאת ,עיני המרמים אמנם העיר סוזנס הנפלא נעל מאור עמים א", סט״ו על סתירה עצומה אפר מצאנו גד,רי ריג״ל הנודע נגת׳ לנעל אנדה והוא גמקצת מקומות הרגה לספר גפנח האגדה נאמרו מאי ני לא יגינו אל פעולות ד׳ אלו האגדות ולהיפך אמר גירופלמי סגת הדא אנדתא הנותגה אין לו מלק המרשה מתחרך והשומעה אמו מקגל שנר והרגה נן גמקומות מפוזרות גש״ם וגמדרשיס י וניל נהיתר סתירה זו לסי הנודע נגר אצל נל מעיין גספרי המתגרים הקדמונים המדגריס נפנה הזאת דגר גרור הוא אשר אין אמריו ספק מאומה שנל עיקרם נרוג המקומות לא גאו לפרש הנמוגים, אגל מעשיהם ומשפנו ם להישיר את השומעים נאורת המוסר והיראה וליסד אמרי גינתם גמורה ונאשר הארין החנם הנזנר שם, ומעמה נל המתעסק ננמו אלה גלי שום לג על השגת המנלית ודאי שאגד את זמנו גרגרים גלמי מועילים ועל נן לא נמנו דנרי האגדה רק להאמר מפי ממציאם אל העם להורותם החדות הישרות אשר יעשה אותן האדם וחי גהן - ני אז נננסיס אל לג השומע אותם גאשר שהם נדנדים מן הלג אגל לא נן אס נותנס על ספר שאין נהם מועלת לעצתו ולא לדורשם מעל הנתג שהוא נמו מצות אנשים מלומדה ולא לשומע שאין נננסים אל לנו. ומנחמה הזאת מצאנו שדרן מזיל להשתמש נמשלים אסר יאותו להלהיג נפש השומעת ואשר על ידם ישיג הדורש את נוצתו גהרנות המוסר והיראה ומקיר השתמשס נמשלים הוא מתנונת הלשונות הענרית והארמית ושאר לשונות קדם ומהנונת הדעות אשר סרחו נעת ההיא ולפיהן היה גס השתמשם נמשלים נפנים שונים אם שמהותם הוא גדמות המשל הנקרח Me!»f«r והיינו שנעתק העני! מהוראתו העצמית להוראה אמרה לציין העני) ההוא 3תוקן> וחוזק והקרוג אליו נענינו הגוזמא Hyperbel וממין הזה הרנה ממאמרי רג וזה' נרצותו לצייר הרעיון להעיר את הלננות לאיזה מנונה מוסרית נמו ננרנות מ״ג נ' עתידין נחורי ישראל שימנו ריח טוג נלננון שנתינת הריח נעתק מהוראתו העצמית והוא מסל על שלחות נפשם ואמר עוד נמ״ק ת״ח את להם מנוחה לא נע״הז ולא נע״הג שנא׳ ילנו מחיל אל מיל תאר להסגת הסליחות ועליתו גסולס התישיה והניזמא נמו מאמרו ננ׳ג צ׳ח א׳ נל המתגאה נטלית סל מ׳ח ואינו ת׳ח אין מנניסת אותו נמחיצתו של הקינה, או נדמות מליצת Allegorie והוא נשרוצס להסתיר נונתו האמתית ולא תמצא נהוראת המלות הפשוטה רק אחרי החקירה מן התנמיס וזה רק נדנריס אשר ההסתר נהם ננודם נאמרו נחגינה י'נ א' אדם הראשון מסוף העולם עד סוסו היה ושם י׳ד א׳ נל יום ויום מראים מלאני השרת מנהר דינור ואמר פון נתונות עתידין נל אילני סרק שנארן ישראל ליסא סירות ומצאנו שהם עצמם ריל חרתי התלמוד פירשו נונת המאמרים על סדרנים האלה נעונדא דר״ם נן יוחאי ריש מ״ק מה שאמי לגנו «יאור נינת רני יונתן גן ענמאי ור״י נ׳ג עיש והשתמש נם הרגיז נמשל ה אמתי וע״ד סדרום הזה אמר החנם מן האדומים פטיו מספרו נדנרים האלה הנה אופן הלמוד עיי המצאות ממצאנו רגיל מאוד נימים הקדמונים נין חנמי האומות רק שסם היו סוחרים למודיהס לססורי נע״ח ומילי דעלמיי ותנמינו אשר מן המונח אצלם דנולא נה יוציאום מספורי התורה עם התיז* להם נגירור שלא היתה סנונה נפשט דנריה ענ״ל וממין הזה ה־נה מדרשותיו אשר נל״ם דרס אותם לפני העם נמו נ׳ג עיה א' אמר הקינה לחירס תלו