Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 49

זעגיגו ני הא07 אן> שרבו במותיו והננותיו הטנעיות ,ני; לעומת;ה רויז מצי> ממונעים ומזטליס משנו, ,קד,ו ואלה קדמו להמס 3זמן, ר״ל ני הניר» האדם א" האממ לא אתו הולד אמנם מות ,קד,ו סנה להשיב אומו "השתמשו נהגת ההוא ויתל להתנונן ,מדים אשי ס,י,ו אז יעלה מעלה מעלה ,סולם ההנרה. ־־וההת״ננות הזאת איננה שוה ,,ני אדם, ,קצתש ימצא הויטול ההוא מצד המונעים הנוסייס והתושייה יותר מאשר ימצא ,קצתם, ומזה הטעם ימצא יו, סעמים שא- המשתדל להניד האמת מם" אותו ,התיילת התקירה ם,ה מוצה לה לשים אליה מבמת סניו וזה העני, קרא אומו י, לימוד תורה סלא לשמה. ואמר שאן הלימוד הזה נכ,ד מצד יע, ני עיי הרגלו ,למודים "תדירה י,וא מעט מעט להנרת האמת וינודהו אז מצד עצמו, וז״ש מצד סל׳לים גא לשמה, אמנם יש שלא לשמה ממין אתר והוא מי שנשתגש ,דעותיו ומנ,ד את התודה ומצותיו ואת האמת ,נלל ,תיו "לשונו לאיזה ס,ה נופית ול,ו ,ל עתו והוא מאותם הצנועים אשר ימצאו,נל הדורות ו,נל הזמנים על אלה אמדונות להם שלא נ,ראו ודי"ה להסיר שאלת סתום׳ שם׳ ויאה ,ירוסנמי אנינה ס״א היז ותמצא ני נניס ד,רי מאוד. ומצאנו עוד ״'', נ׳א א' שהורה לדיש ,י שילת את דרני התינוך ונניע ,ירושלמי תנינה פי', ה א ו,"לי ש,ת מ׳א ,׳ p) אמד ,ש,ת עיה א׳ נל היודע לתשו, תקופות ומזלות ואיני תוש, אסור לספר הימנו והיתה התנמה החיצונית ,הרגה ממאמריו לו לעמים נמאמיו ונדרים (מ׳ אי) מטרא ,מער,א סהדא ר,ה סרת, דנן האמת שהנהרות מתר,ים מד,וי הנשמים ,שנם לדעת קצת עיקר הוית הנהרות ומקודם גם הוא לרו, מדי," מימי הגשם והשלג היורדים מ, ההדים המוהיס ומה שראינו רגיס מהם ארורם ממעין אין זה רק שמימי הנשמים מתקגצים ומעזוז שטפם יעשו להם ממילות מתחת לאדן עד הגיעם למקום אשר שם גמז להגלות והיו למעי, ונמל ואולי זה נונת מאמרם ,תענית נ״ה ,' אי, לך טפח יורד מלמעלה שאין טפתים «נולים נננדו מלמטה. ובן מאתרי גגיטי, ל׳א ,׳ ,עני, סרות יסודתו ,הררי קודש ומעיד על ידיעתו נתנמת הט3ע ואמר שם על רות דרומית העזה והמזקה 1,6 נז מעתידו, ואולי נונמו על הצפוד המנשר את הרעש ונודע אצל המלחים, יאמר ודרך משל שתעמיד הרות דהיינו שהוא מטי, עם סוריות "פרו להם שהרו,ה הסננה ותציל אותם עי״ז ממנה והרי זה נאלו מעמידו. יע׳ נשנה פיס א׳ מאמרו "יאור המשנה מגי, לערוגה ונו׳ ו,הר,ה מקימות ,עירו,י, ומדור נם ,תנמה מתיקון ה,ריאות ע׳ נדרים מיינו ג׳ שנת קכ׳ט וע״ז ל׳א נ׳ ומה יקרו ד,ריו ,ד,דו מתעודת האדם והשארת נפשו אמדי איי הה,ל האלה ודנות ייז א׳ מרנלא נסותיה דר, סעי׳ס, אין ,ו צא אנילס ולא סתיס ונו׳ אלא צדיקים יום,ים ועטרותיהם ,ראשיהם ורומו אנרסם ,, הרת,ים ז״ל נת, ,התנצלותו את סימנים שמדורי סר, האלה נראה שהמאמרים האתרים ,ש״ס המדורים מיעוד נפש האדם אמרי מותו נמו עני, סלוית, שהרג הקג׳ס את הנקנס וסיס את הזנר המה רק משל ונוציא איתס מפשוטם או שר, חולק על <ל המאתיים ההם ולא שת ל,ו שנהנרת צייני, להוציאם מפשוטם שאלי- קשה -ד, אדי, ני ר, ,עצ״י תותי עני, הלויתן ״',. ונחמדה מאוד תשו,תו לרגי אלעזר ,ש,ת (ק<״ג א׳) ששאל אותו איזה ,, עיסג? והשי, לו ואזניך תשתענה מו)1זרין לאמר w ס7ון לנו ,ו וגו', כת) האגדה עיקרה ,עצם ויאשונה להישרת הדעות ולהמשיך את הל״ות אל המוסר ויראת אלהיס ומשו,מת מאוד 3 Koehbe Jiichik Heft 11.