Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 30

30 ומאחר שנא לידי לדני שנית על שנוי נוסחאות נתנ״ן■ לי) אניזיד תוזיו לשוני ני השתוממתי על התראה נקראי נמנתג «<*,Allgemeine Zeitung des Judenthum's לשנת 5ל18, שעל מה שאמרתי שנתותור ש׳ט טי אולי יש לקרות חסיד ומקום חסין המנקר 1,-ל: Meines Trachtens werden -wenige Leser dieser Leseart ihren Beifall geben, da di c Construe .tion allein schon unhebräisch ist אי שמים• מה לתנן את הנר^ האס והתחלף תאר מהי! נתאר מהיד ישתנה קשור המלות^ נא וראה מה שרי אהנת המחלוקת! שאדונה, אדר תר׳ין. הלל די לא טורי חכהן. Velehvendes Sendschreiben von S. H. Mondschein, Vorsteher in Bolechow. לעלם משכיל-ח. בערנפעלד שלום נ הן זה ח;מו ויד ענוה ו נן היא, ני ההמון רנ מעם הארן׳ יגניה שאלה מאים נשלא נתור האדם המענה׳ יחשונ ני נשנל איש חנונות לעשית נשלאית. ידמה על ני עליו יאמר ני נלנו מצאה המנמה קן לה׳ לנן על נקלה הוא נמנחות יתקלס ומדעות משחק לו, לנל מדדן רגליו נהרי חנונות מרומו. והיה נאשר ירים ידו, יעתק הריס ממהותם צנלות תהומות דעת, וישלח מעינית נינה ננמלים, ולמשתה ששתוי שלגי צון> מליצה יזילו שלג אלהים מלא חנמה ודעת, רנ אדם לננס נן ידמה, בי יגער מצניו יצש־חי דנם מדע דק מחששם לממריס יצנרו, ועל ני קרן אור שניו ממגמתו קונים מידה צו, נהם עמים ינגח. לא ידעו ולא יניגו ני החנם ושגם הוא נשר, חיל העמל ומנאונות הגנונים לאדם ליום רע, קול צגורם ומשנרם נס על ראשו יענורו• ואן ושרו עליו יגאו לנל מחלה ונגע ניתר עז ותעצומות מגילו-ו — מאשר נ| דין מנוגה, נל הנא נמי טהרה וגליה ישטשו נל שרש שירה לענה מתלמי לי איש וטהר׳ אז נל אשר יענר עליו ירגש ויחיש יומר מזולתו, לשון נרג1 תסייד אלוף, לשון מדנרת גדולות ני תחרף צדיק, רע עין ני יתעצם מאניון. יד עדין ני תהמוס סונת ענוי און, תוזגול נסות אניון על משאת האומה, משדד נות חלנאים. משיג בבול אלמנה ויתום׳ דודו ריננו או מסוסי, ני יראה רונן החת השא עמל ועוני מנו לאדם מגיחו מרחם, או מות יי יעלה בחלונו וישדר מאמד עינו. ני יראה אס שונות על ערש דוי נחפה נפש האחרון, פותחת עיניה הסגורות, וניות עיניה אחרית מנטס על עולליה ויונקי שדיה מציצים, נדונרות: "נני! אעזננס לא אוסיף לראותנם שה, אתני מענו תחת יד אס ננריה! תקשיח לנה לנניה לא לה — ומיה שורשים גללי «דיה ם הרניס לחנקיה, והיא תעצים עיניה מסנרם לנצח, שוננת מת ־־■• למחזות נאלה לנו לקרעים יקרע, ינתח לנתחים ויזל דם׳ ואמנם נן הוא׳ ני החנם הוא גנר י>ין איל י חדל נח ,אין אונים יאפס דמים משקידתו «־ ססויס נחלשו איוריו, נרסו מיתריו, גידיו ועורקיי לתניסת א צנע נסתיג הנעורת ינתקו, מאשר יהגה נל היום ולמודים וגם ולילה לא ישנו לנו, ומאיי-