Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 3 (1847)
- Issue
- 11 (1847)
- Date
- 1847-01-01
- Page
- Seite 23 (sequence 25)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 49% known words query
- IRI
…/4785731-6613232-4785926--0949-4785950- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
23 לדורמזס «ד קמרון הסנראים לזמניהס להקים מיקי משפטי אורחינו הקייס»* ולהמזיק לזות העם נתטווס, ימן> פי נחצית קמלה משר מלי נהן ידי הזימים המיר להשגית «מגוש!פרם ולהפריע עס ישרמל מעשיתם, הגה התשוקה הזאת העירה את רותם תתיר והרהינח גנפשם עוז לירוש גמלה המצית אמרי עמקי סירותיהן, עד שהאירו עליהם מור יקיות ממור הצפין יזמת גרימי תעלומות, ייתנו עליהם מסוה גחמר למראה לעיני העס ועוג להשפיל ליודעי חן׳ נמשה מיש האלהים עלה שמימה והוריד מתנות מתודית, מוזות גמוך מדגרות יה נתונים נתונים א) המה לו ממרומי השניתיי ותצנוז ידי להעייר רות מייס ע3 סיתות התורה, להוריש לפל דורשיה נצמים 2> לריח ונפש העילות מקרנה, גן עסו גם המה פעם אחר פעם, ספלו מת ידם לפתית איצרית סיד גטוחית מגמה לעיני השמש, הפותי זהג הוציא ממשניות נסן> ודגלו עליהם אהגה «סותרה, הוציאו חמה מנרתיקה, נפש מדגרת מחין גרונה של מצוה, אשר התנפלו עליה הזיונים להעבירה מעם, ותחזק לשמם על מ רנות העריצים להנתיל איהני יש, להקים גרית העם עם חיקי אלהיו, יגל ידה אף מאימת המות יהסחפח גענידתה < והיא שעמדה להקים עם ישראל על תלי שוממימיו, ונס אתישמם העמידו על צוק העתים להצילו מתסיס הנשיה ג) זאת אמרתי תמיד אל לני גקראי את ונרי המאמר הנננר הזה, ראה זה ייח מליצה גרי מ ננואה אשר גרפה אלהים ל שנים לאלפים עניו ופראים האלה עידנם נאנס, קרן אור שניהם נצנע אשר לא יפזוו מאיריו, ומליצת חז״ל עודנה מרמפת על פניהם, יען פי מצות תפילין היא אמת מהנה אשר סימה ממיר לאון נגף נעיני מלפות הרשעה, על אשר הפיזה רומ אהנת אלסיר ליל עישיה רות זניון גוית לגל מפצי נה, עד שהיתה לעיוהות עולם וין ישראל ונין אלהיו, נאיש אשד אשת נעירים יקיז לצמיתות נפשו, יאחזרה יאהגת עולם תמת אפר אהגה, וני קנתה ימינו געוז מפצו, יהיא נם היא «קשרי נו תלף מסד נעורים, אהנת גלילותיה, גן היתיז המצוה הזאת דרוסה 'יל חפציה יתד נמקום נאמן זנרון לגני ישראל, והיתה לעד נהם, גי נהעיר «שאר ינה עליהם אהגת אלהיהם לגל תשנת מהם כל היום יגל הלילה׳ ילאות על ידיהם נפל מלאנה וגנל ענייתס להרימם ניראת אלהים ונאהנתי, ולטינופת יי! עיניהם לתזות ננועם ד׳ עליהם תמיר, ולגן רשע נגינע אשי, לגל ידרוש ישראל אתרי אלהיהס אתר: ונשל עיזר ו׳סל עזיר, ונהנטל הדנר נטלה האהנה, וישם משפט מות על הנפשות העושות המציא הזאה! עד שקמו השרירים אשר ד קורא ומרסו נשפם לתות יעשו את התציה ניר רמה, הלא 'ייע מפתה עקומות ומדרש ינתלמוד העיק הזה׳ ינראשס נימשה דאלישע נעל ליפים ונגס שנעשה לו על מצית תפילין לשיא ק״ל 1 ואף שהתום' שם ריצה ׳העליל עליו פי לא מלא משמרתו למהיר נשפי עליה ׳ יען ני וקש להנצל ילהסתר תמת ננסי יינה ופמד תמת לשיני על התפילין אשד וזרועו — הנה *1לילית רנדים המה לנד, פי די לו שייסר יפשי עצ התציה, ומה לו להרים "לאי ננד דנר המלן ודתו נדודים אשר לאלהיס ארן ני־ס ולהניא את נפשד יסלנת המות, ®*ן א»ר לן: לא תנסו את ד' אלהינם. גס מרי אנין צאם היא אמד עם נעל המאמר אשר לפנינו י) ישופר וירושלמי סרק א״ע דף ט' יעשה לו נם עם התפילין נשעיז הסכנה ומנצל נפשי. והנה קמו תנאיני ז’ל יירשו דנר נעתי להורות העם על שגילת החצוה הזאת לגלות סודה ולאגנה