Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 22

22 m נמחנרת המזרח (מליל מלק המלעי צל תקנ״ו) לקרוא נח^ףרתן נתי״ו על שם לשו! סוייא ופרס. ואני הצעיר יגעתי מעילי למאי סלסון «מין הלשון, ולעלמי דרוש לילוי גנרים גהייח ,מקור נפתח לניאיי המלה סגלרשיי בשפת מוצאה. N2 הוראתה ילוע נמו קל געגרית, ע״ד אמרם <מ לרצי«, נות להשמורת ונוומה; שרך מורה על ציר מיה ועין ממגלי רשת פרושה למו, מענין שרון געל, ומזה גניה קלה משרנת לרניה (ירמיה 3' נ׳ג) לאמר ני היא מגלגלת ומערות לרניה הנה והגה ואמת לתון חניתה, נמנלים מעורגניס ומשולנים זה לוה, ומעמה נח׳יעזירכן (ננו״ן לפיין תואר השם ע׳ד רגזן, רממן, הוראתו קל לצוד וללכוד, וזאת הוראת יודע ציד, ואם נמצאה המלה גלשונות פרסית וסורית ועס נל זה ימנן היותה נעצם וראשונה «ילדי העגלים על הדרן סנמגמי. ודע ני ומוסף הערוך ע' נחשרנן הניא י״ג נמשונן נאות דליית, וחולקים לשמי חינות נח״שלנן ונייד המתורגמן ופירוש אדם שקנו ענ״ל, ומצאתי דעת זו לרנותינו נעלי התום' נמס' ניג דן> קל״ט ע״א (אשר הם לא ראו לנרי המוסך ננודע׳ אך מצאו נערוך עצמו גירסת נמשדנן נדלי׳ת ומלקו המלה לשתי מינות ננ׳יל וגם נארוה על הדרן שהניא המוסף, ומן הפליאה שנעלמו דנריהס מעיני נעל המוסף המי נמה מאות שגה אתריהם.) י אפם נקנות לת'נ הנושנות מאוד מצאתי חרוז: דרך ן!םךןי, ^חני גחשירך, ופה החרוז יעיד ני לא גחשילנן ולא נמשירוון ולא נמשדנן, ני אם נחשירכן ננתונ ננל ספרי אוגקלס שלפנינו הוא השם הרגיל על לשון הקדמונים׳ וממצא המרח הנזנר נקנה המתמלת: אגל אעורר. זאת דעתי ונאור הסם הקהה׳ והקורא המשניל ינחנהו לעומת יתר הנאורים שהזנרמי למעלה. יוסף »ייסע. דברי חכמים וחדותם. Don I. ft. Pollack, Oberrabbiner in Groß-Meserttsch. קשר של תפילין. אתר רג אנין א״ר אלא נר יצחק מנין שהקנים מניח תפילין? שנא' נשגע ד׳ נימינו ונזרוע עוזו׳ ואין עוז אלא תפילין. איר אחא נר יצחק הנן תפילין למנח מאלי לעלמא תאי נתינ נהו? מי נעמן ישראל גוי אחד וארן. ומי משתנח קודשא נלין הוא נשנחי׳יהו לישראל? אין דנתיג את ד' האמרת היום ונתין ודי האמירן היום אמר הקנייה לישראל אתם עשיתוני מעינה אמת נ עולם ואני אעשה אתנס מעינה אחת נעילה שנאי שמע ישראל די אלהינו ד׳ אמד ונאתר מי נעתן ישראל נוי אחד נארן איל רו א מאי נר יצחק לרנא מינח נמל נ תא נאינן נתי האי? ני מי נוי גדול (דנרים די ז' ומי) אשריך ישראל (דניים ל'נ ניע) או הנסה אלהיס לנוא לקחת לו גוי מקרו ניי (דניים ד׳ ליד) ולמתן עליון על נל הנוים (דניים נ״ו י״ע) ונלהי נתיני נאדרעי ינרכות ו' ע״ח וני) הנה התשוקה העזה המושלת ננל דנרי מנחמו זיל תנאים ואמוראי®