Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 20

20 אמת נענול רק את היוצר נל והוא לגדי חלק יעקג כמו שנהיפן נם ישראל חנל נחלתו לעולם, ע׳ד מ״הנ (מריס נ׳ו י׳ז י׳ח) את ד' האמרת ונו' ולי האתירן ונו’. ועד נאן תשוגת הגויס אשר שם הנניא גפיהם להשיג לעמיס אשי יחפצו להדיחם מעל ד'. י״נו אספי, פה חחלתננואה אחרת ותנליתס להזהיר אא ישראל לפני גוא ירושלים גמצור לאסון ולהנגים רנישם מערי הפרזות אל תונה להניס אומו מהצורר הוא על ארצם, והדגור מוסג אל ירושלים אשר קראה ע׳ש סופה יושבת גמצור. ננעתן, תרגמו ע׳ג זקנים היסוןשטאזיס ר׳ל רנוש. ולד׳ק הוראתו סחורה, ונגזר משם ננען אשר הוראתו לפעמים סוחר, נמי כנען נידו ונו׳(הושע י׳נ׳ו ני שם ננען גהוואתו הראשונה היא שם עצם פרטי לגן חם הראשון ולעם ננען היוצא מחלציו ויען ני הס ישנניהם הצורייס דילו סהצוניליער, היו הסוחרים הראשונים אשר סחרו נימי קדם אל ארצות אחרות (יחזקאל נ״ו) הושאל שמם הפרטי להורות ננלל על נל סוחר יהיה מאיזה עם שיהיה, ונענור היות ננע; גן חם הראשון אשר נועי ע״פ קללת נח אשר רוח ד׳ דגר גו! להיות ענד עגדיס לאחיו כפין ונננע תחת יד וממשלת זולתו׳ נגזר משמו הפרטי פעל ננע נעגרית וארמית, להורות על הננעה ננלל נמו ני נננע אחאג (מ״א נ׳א) ואית לענות מפני (שמות י'צ לאתהנעא מן קדמי (וקצת מנעלי לשון החדשים חושגים גהיפך ני שם ננען נגזר מפעל ננע׳ המורא על השפלות, ונקרא נן עם ננען נענור שישנו נשפילה על שפת ים האמצעי נל״א דיוו ניעדערןלונדער, נמו שהארמייס נקראו נן נחילון א׳ נה' גענוי היותם יושני הרים י הוזנלוונדער אן דעה זאת יסתיר נל מבניל, ני נמצא נתורה ניגן חס נהייתו עוד ננית אניו נקרא נגר נשם כנען). י׳ח והצרתיז יען ני הקנין היותר ננגד ויקר לאדם מנל מחמדי הגל, הוא החופש הטנעי אשר לו, ושלילת החופש הזה נאשר מתן נגית האסירים, מקום צר, הרעיז היותר גדולה לו׳ ע'נ הושאל שם צרה על הרמה ננלל, נאשר יאתר נס האשננזי על האומלל הדומה לעומד נמקוס צר אשר לא יונל לנטות אנה ואנה אין ריצו ענגע ןעסריעבען, ומסגג היעה הזאת יקרא צר משורש צרר, או מציק (ישעיה נ׳א י״ג) משורש צוק, והתשועה מהרעה תקרא נהיפן הרוחה׳ נמו וירא פרעה ני היתה הרוחה (שמות חי) או הרחגה ותרחנ נמו נצר היתנת לי (תהלים די) ענני נמרחג (תהלים קי״ח) או שנוהל לומר יען ני גענור אסיפת הדם ונגיסתי געת רעה מאגרי האדם החצונים אל חדרי לגו יצר לגג האומלל עד עי לא יונל שאת ולסנול רוג הדסז תחת ני נעת תשמחה יצא הדס מהלג ויסיג נראוי נשונה ונחת ננל חלקי הגון ואנריו הפנימיס והחיצונים, עד ני יאדימו פניי ומאורנה עיניו׳ ועי׳ז ירחג לו גקרגו. ע׳ה הושאל שם מיצר וצרה על נירל אדם התר ושם מרחג על הפנו והגן. למען ימצאו, ר״ל למען ירגישו צרתם׳ ני שירש מצא יורה לפעמים על ההרגשה נשירם עניפפיצדען הנגזר משור׳1 סיצדען, נמו ומוצא אני את האשה (קהלת ז׳) ר״ל אני מ־גיש יתניר גשנלי, ני האשת הרעה מר ממות. והן נדח׳״ל ממצאי יי״ייין ׳ י׳ל שהנסיון הייה לג״ד שהעדים זוממין וע'נ נקרא נ'נ נסי החנמיס האחיינים יל דגר אשי גתנל הנרגש והמושג נשנל אי ע׳י החושים נשם נמצא נל׳א וזעזעו. י״יי נחלת, גינוני נפעל משורש חלה התורה על מדריגת נאג יותר גדולה ממיז שיורה עליו סקל, ני ר״ל חשנתי שיהיה יק חלי ומנחי תסנג לי רק כאן קני! אשר אונל שאתו! תחת שהוא נאמת ר*ל המסננת נאג גדיל ואנוש. נ׳ אי!