Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 17

חנם יסרנו, לא שאלנו עשר, רק עשרנו חכמה אף אמרי דעת; דרשנו בקהל עם דרכי הישר, ונט אלינו אזן לא שמעת. הנעמנו תוכחה מיין חרקה, כי כל נפש יקח מתק הלקח. (החתימה נמחנרת הגאה.) Exegese von I. I. Pollak, Oberrabbiner in Trebitsch» ירמיה י׳ ט׳׳ נסן> מרקע, סה יחל לתאר רוג הטורח גהגא<ג הדגריס ועשית הפעולות המצטרכות להוית האלילים, אשר כל זאת תורה על חסרון ופחיתות עצמותם, ושרש רקע יאחר על התפשטות ישם מה בארסן שכל חלקי שטחו החיצונים ישוו יחד גלי עקמימות כטסי ופחי כסף וזהב וע'כ (קרא גם חוב ה אויר המתפשט נשוה סנינות האין בכל עגריה זשס רקיע. מתרשיש, היא העיר טארטעססום נאנק שפאניען אשר שם היה אז הנסן4 לדוג. מאופז׳ לפי הפשט נקרא שס המקום אשר שם הזהג הטוג אופז והמ״ס יחס שממנו, או שהוא שם תואר אל הזהג הטהור כמו זהג מופז (מ׳א יי) נחסרון א׳ שתינ׳ע שם להנא טנא, ור״ל שכסף מרקע וזהג מאופז שניהם יונאו מתרשיש, ולפ׳ז צ׳יל ני הצירי תחת מ׳ מאופז תמורת שוא הנא תמיד סחת מ׳ המשקל ננינוני פעול תננין פיעל. מעשה, ר״ל כל אלה פחי הזהב ולנופי אדגמן המושמים על העצניס ליפותם הס מעשה חרשים שהם נני אדם קצרי יד המשתדלים גחנמתס האנושית לתקנם וכל זה יורה על חסיון מעלת האלילים. י' ודי, לעורר על ההיפך שהיית הוא אלהים חיים ננחינה אמתית, היסן האלילים אשר אין נהם רוח חיים, או שמלת אמת תורה על מרת טיגו להיטיג ליצוריו נמסד ואמת, נמו שגס מקצפו על המורדים תרעש הארץ, היפך אלילי העמים אשר לא ייטינו ולא ירעו. ולא ינילו, הגיים המשחיתים דינם עלי ארן לא יוכלו לסגול זעמו, ני רגע נאפו ינלעם ותאנלם אם קנאתו, ימלנד זה תואר אמת המורה על דנר קים, ומלן עולם המורה ג'נ על הנצחיות הסן תואר הנל הנאמר נחוקות העמים אשר נתוהי יכלו נרגע. יאפשר גם ני מלן עולם ר׳ל מנהיג התגל נמשסט המלן המשגיח על עמו להיטיג להם ולסנג אשרם והצלחתם, הסן מאמרו נתארי האלילים: ונס היטב אין אותם י'א נדנה. אלה הדנייס אשר שלח ירמיה אל הגילה סימה ופיהם מה שישיגו לאומים המסיתים אותם לענוד אלהי ניר, נל'ארמית יי׳ל נל׳ע כה תאמרו להם: אלהים אשר לא עשו השתים וארן (נאלילי ען באבן שלכם) יאגדו מארן ומתחת השמים האלה. י נ עושה, נ״ל כי הוא מיסו למעלה והוא המשן פסוק י' ודי אל ה ים ונוי, ופי י״א הוא רק מאמר מוסגר הנשלם פה נין הדוקים, ני לעיון לח יכילו גויס זעמו העלה על רוח **ן