Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 16

— 16 — ־לא עוד כלבב ♦מים יורם התרן. לבא לקצות הארץ לשבור שבר: עם ועם ישבע לחם מן הגרן. וספינה לא תצא מעציון גבר; ויקר זהב יאבד, יען וביען לא יהיה עוד רוכל, סוחר וכנען. זהב, משחית תבל! יועם זיוך; אל בטן ההרים תשוב תסתר: משמה יד אדם לא תקחך, רק לכבוד מקדשי, ולהכתיר כתר: ומחיר שכיר, ושכר זעת אפים, דגן, לא פז יותן וזהב פחים. כתרי זהב אז צדיקים הכתירו, עלימו צדק ואמונה הוחקו; וכזהר הרקיע אז יזהירו, ובני תבל כלם "יחיו" ♦זעקו; יחיו, ובכס משפט לעד יגיהו, וגדוד אחר נגש, ויפתח פיהו: דלים היינו, ולהעשיר לא אצנו; לא יכלנו היטיב אל דל כמונו: אך למדנו כל טוב, כל טוב יעצנו; וניטב לאדם גם כי דלונו. בגלל חכמה בינה עוני בחרנו: היטבנו בלשון, העם ♦סרנו.