Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 15

— 15 — לא עשיתי מאת, כ♦ לא חפצתי הנקם מיצורי, רק הועיל לסו; הסיר לב אבן מבני יעצתי, בל עוד ישחיתו ככה את דרכמו; על כן מנעת♦ גם רעב, גם קרץ, ויהי המבול מים על הארץ. כל היסודות קלקל מבול המים, ופני תבל שנה; ואז הופרו גם חקות ארץ, גם חקות שמים, ואז כל פרי ותבואות נעדרו במדבר, ובארצות נפרית ומלח; גם י מזרע אדם אכד הכלח. קצר מספר ימיו מאז והלאה, ותקצר באדם עצמה וכה; גאות גלי ♦צרו מזער שפלה ומעט גם על אפו ירכה ישוח. הנה כי כן, עת חטאים נגפתי לשכור את הרשעה השקף השקפתי. עתה אל קדמתם מלין ישובו, אף כל ארצות תבל ♦חדו תשמר, ן כל טף ונוף חלב ודבש יזוכו, וסדום גם היא תסעד איש ♦עבתה*. הרים גס מדברות עסיס יטיפו, לחיות כימי העץ בני יוסיפו.