Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 14

— U _ קומו ורעו איש את צאנו לבטח, איש איש לשלום עדרו לבב תשיתה איש את עמו תשפטו ובכל שטח מלכות ♦ותן לכם חמס תשביתו. חזקו אמצו, לא מאדם תזחלו; רק שבעים צדיקים מכם יגדלו. ואז תכל כלה חלק כינימו, וגבול שוה לקח איש איש מהמה אך יען לא תשוינה ארצותימו, יש ארץ מסכנות, גם ♦ש נעמה; ♦ישיר כל המעות אל עושה פלא, וידבר האדון כדברים אלה: ישר היה מאז פעל פעלתי, שוו כל המדינות אז כימי קדם; בין נוף לנוף לא מראשית הבדלתי, ויהי משפט אחד אחד־ וקדם: יתן לחמו אל איש עמל כל עכר, ויהי כימי העץ חיי הגבר. מקץ עשר דורות דרכם שחתו, ותמלא הארץ את הרשע; ואקוץ בם. ואמר יכרתו, ולכד אל איש אחד נתתי ישע, אד במה הכרתים? הנה עד רגע יכלתי שלח כם רעב או פגע.