Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 30

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
3 (1847)
Issue
10 (1847)
Date
1847-01-01
Page
Seite 30 (sequence 30)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
65% known words query
IRI
…/4785731-6613232-4785828--0858-4785859
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

30 הנות־־־על גן שנאתי מאסתי להיות ,תוך ה,אים! ואתם מורי הילדים! למדו עמהם תורה ולי דילוג, ואתיב נ״ך ,ארו להם המקרחי קודש ע״ס ויאוי רמ«מ'ן ותויריו, אשר ,תרו השרתים המוותרים משדי תומות ועשו זר תסארה ס,י, לתורת אלהים ונגיאיו, ואל תעמיסו על תות הילד פירושים ר,ים על פסוק אתו, רק ,תחילה ידע הנער שירוש המלות הינו, והמשך הדורים, והגינו לו שורש ודקדוק נל מלה, הנידו להילדים המוסר אשר נלמד מסיפור הזה כאשר עשה היל,'נ ,פירושו׳ וכאשר הוא ,תולדות ישראל ורגים כמוהו ~~ ואתם הר,נים׳ עד יאיר לנו אור חדש מזגנים החדשים, דאגו לעוגת כלל עס ישראל׳ למען לא נהיה לשמצה — ל, מי לא ילך תמס כדונג לפני אש, ועיני מי לא תזלנה פלגי דמעות, ,ראותו צרות אתיו ני עם ישראל יול מאוד ,תר! נאליציאה. העניות והמסכנות יכו פה שורש, ויהיו מלוא רוח, ארן מוטות כנפיהם. ,כל עיר ועיר רואים אנחנו נרים ותושגיס יס,נו ,עיר תקשו לתם איה, ואין להם מושן חסד; ונראה וריאים וחזקים מוצק הולכים ונוקשים על כל דלת לשאול אוכל לתו — וגניהם כן ילמדון לארו, על כל פנש לעוור אורא; אם שתלה צו כקצין והחזיקי ש,ע אנשים ,כנף גגדו למען אגרת כסף — והמה אשר לא מוני ישראל להם חונוגי עצים ושואוי מיס, עושים ,מלאכתם, והמה לכלימה יחש,ו ללמוד איזה מלאכה המאית ,עליה. ונמצא 5א5ות אהוג את המלאכה, כל תורה שאין עמה מלאכה סופה ,טלה, ו,תלמוד אמרו כל מי שאינו מלמד ,נו אומנות כאלו מ• מדו לסטית, וכתה מהתנאים עשו ,מלאכה ר' יוחנן סנדלר, ד׳ יצחק נפתי הוי (רמ,'ם ה' דעות פיה) דרך ,על דעה שיותר לו אדם תתלה מלאכה ,מה להתפרנס, יקנה דירה ואחיב ישא אש ה —י מני ארצכם וקחו אשה ,ני אר5עה עשר׳ עניים ,דעת ועניים יכסף, אם רק ,גדי ניוד כאחד הנגידים יעשו למו אייתם, יפרו וירוו ,נים, מדאגה מדיר סן ישו, העולם לתוהו, ואלהים לשית יצרו; לכן לתוהו כאם יכלו, ועוד לא יניעו לארגעים שנה שי,ה זרקה יהם וגני שלשים וריעים יהיו להם, אשר לא יוכלו ליתן להם רעיון יתיהם. מדוע לא ילמדו תחלה מלאכה ,תה לכלכל נפשות ,ימם' ומדוע לא ינקשו מהמלכות הטויה לכל: תנה לגו אדמה לענדה ושדה לתחיתינו למען נחיה אנחנו וזרעינו ותהיה לגו תקומה יארך! ואנחנו רואים עוללים שואלים ללחם ופירש אין להם, כי חייהם יושי כל היום יייח קדוש אחד מתחסד עם קונו, ללקט שירי עצמות תמת שלחנו, ויש, כל היום ילך יטל לא יעשה מאומה, וים, יושג לפני פתה יית אחד ותספר ד,ריס להג הרוה ויגיעת ישר, ואל העם העויר עיני, יספר איך המה אוכלים, אין המש נוהגים עם גני ייתס; לא יעשי מאומה ,מה להתפרנס. האם ,מה שיושג גטל, הלא הצמוד לאתר יכל אשר תעשה — אס תעיוד האדמה לשמרה ולחרוש ולזרוע ולקצור קצירה — אשריך וטו, לך, יניע כפיך כי תאכל, ולא יהיש עוד אספסוף אסופי רע, ,ארך׳ ולא יצטרכו זה לוה, או להיות מלמדים אף לא למדו. כי חי זה התלמד ילדים כעת •י איש לא נודעו לו דרכי ת,ל׳ לא ראה אותה ולא הכירה, נשאר יתום אי; לו אי ואס, או איומיו ירדו מנכסיהם׳ גהרוששו ומטה ידם, ילך ,ילדותו למען ככר לחם להיות וישרת מלמד אחדי ישא הילדים על כתפי. יעל שכמו אוכל לתו גסל, והיה ,עיור עליו ,ענודה הזאת כמה שנים, ילקח ללימוד הילדים לימוד א", ואח״נ חומש עם רש״י אשי למד מסי השמיעה מהמלמד׳ והיה ,הגיעו לחמשה עשר שנים ישא אשה׳ והיה

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.