Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 29

29 לאמי: מנהג שאין לו ראיה מן התורה אמו אלא כתועה — אך מס ארג אמויס? הלא און ותרשים הפצר י• אתם נערתם הכרס, והמלמדי תינוקות המה מאי תספר, למען לממס יפשעו נהצלחת ילריס לאלפים ולרננות. ונדורומ הואים, למען עולם הזה השיא, יגזלו מהם אושר האמת׳ העומד לעד ל הרננים והמלמדים: הנידו תה לעשות עתה ל , האכמס: עשו זאת איסוא ותנצלו מכל מכשול וסוקה, עד יערה עגיגו רות מכמה ממרום, ממורים מועילים וחריצים/ עד יעשו נתי מינוך עונים׳ עשו אתם אשר ניכלתכם! נראשית כל פנו את הנית המוכן לצימוד הילדים מכל לני אלאה וזוהמה — הנרו מלמדי הילדים, והנקו נגוף ונפש. הנקיות מניאה לידי נדיאות הגיף, וזוהמה מקור כל מלאים רעים. מהאלקה אשר אצל בית הספר היאיקו כל דנר מאוס , ולא יראה וכס ערות כל דנר׳ סולו סולו פנו דרך להילדיס למען יוכלו לברא מנית הספר ס3ינ לו החוצה לשאוף רות צא. קנו להילדים ללימוד א״נ וקריאת המלות הספרים אשר נתתנרו לזה ממניני תמוך, כמסצת הלמוד, מורה דרך וכהנה; ואל תקאו ללימוד ספר קרוע ועלוא אשר צא נכרו האותיות/ אל תכו את הילדים מכות אכזריות כאשר עשיתם עד הנה. רק מאת, נערה ימיין ירק אז גשנע תכוהו, אם נן פרא משולח הוא אשר נדנריס לא יוסד ייאעם אזנו לקול מוסר, והילד אשר יסשו ללימוד רק נשמת שדי לא סניני, ואותות אנמה לא נראו נו ני לא רניס יחכמו — אז נשנט לגו אך כסיל ונער תעשנו עד עולם, ועל מה תנה אותו עוד יוסיף סרה, עם ילד נזה דנר רכות, ואס הילד יתום, נמה מהתו3 על רנו לדנר אתו נלשון רנה לגל ׳כאינו, ני ני ילד כזה נשיר עציו (רמנים ה' ת״ת ס״ו י״א) הנידו מעת לעת להילדים דנריס מועילים להם, להעעיר אותם נמוסר ומדות עונות; נדנריס ראוים לשכלם הרך ממציאת אלהים ומדותיו הרמים, משכר ועונש נעולם הנא, ומשאר עיקרי הדת. יירו עתהס כסי נא נינתס, אל תגידו להם נלמדנס האגדות ומדרשים הנאמרים עליה, ני זאת אך יגלגל הילד וכל ימיו לא ידע פירוש האמת מהפסוק, כי אין המקרא יוצא מידי פשועו. אל תתנו שורש נלנס לשנאת הדת, לקלל או לחרף אלה אשר דתם שונים מדתיניז ני אי לן ארן, אס יושניך איש את אחיי גאינה ידלקו, ומהי הדת לנלי מות להשמיד נאף איש אשר מחשנותיו לא נמחשנותינו — הנניא קרא לנני דורו: ׳הלא אל אחד נראנו אג אחד לנלנו מדוע ננגד איש נאחיו!- נעעו 3לנ הילד אהנת אדם ולא אהנת עצמו. אהנו סירים ננל דנר, דנרו אמת נלננכס, ואיש את דעת רעהו אל תחשנו — הורי להעם לכבד מקום התפלה׳ שלא ינשלו נלשונם; ני זה ואשר אין סירים ננתי תפילות יגיש כל איש אוה3 הסדר משקוד על דלתותיהם. ני שמענו ינים אומרים: נכספה וכלתה גפשינו לחצרות די. לנוא לשפוך שיח נעת יצר לנו, או לגיא נדגנה מקול תודה על חסדיו עלינו, רק און ועצרה לא נוכלי מי לא ירגיש נלנו ההכרח להתפלל ל לן ד׳ אמר לני נקשו פני, לני נועד נקרני מתי י׳יוא ואראה פניך, והמה גרשוני מהסתפח ננחלתין* ני איננה אונל וראיתי יסייע פרעות נמקוס התפילה ׳ ואין נפשי אל העם הזה המחללים מקום הקודש, נתנו עלי שמה נקוצס כדוג שכול וארי נוהם; אלה מצפצפים ומהנים ־געלי כנף, ואלו כסוס דוהר ניוס מלחמה, רצים ושנים כמראה הנזק, ישרקו ויחרקו שן, ימחאו כף ויניסו יד למרום, נאים יכף לרעהו ואומר תן שאלתי, יחס לא אקח נחזקה ינועו נמפלתס כניד הקנה נמים, וכעצי יער לפני