Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 27

27 אגיד מזה לאמי ואנחידה האמת אחא לשוני — נא אמת מלאי, הלא אמת את, ותשפטו אמת. שפנוי נא גיני ונין מולי-י ילד השני: חואי הנה משלא מלמדי מנס ועל לא חתם ננסי, ני הוא הגיא גסל ואוכל להילדים, מאנצי היה גליא ושמנה לחמי, והחליף את אלומתי דנתן לי לחם י3ש. והגדתי זאת לאתי! וננואי שנית החדלה הפוני פצעוני עד לא היה ני מאוס. והיה נאשל הנדתי נס זאת לאמי, הוסיף והליס ידו שנית והנני׳ ני הוא צוה לי: אס אשאלן אמן מה המנות האלה? אאמל ני חולה אתה, ואל אאחל ני אנני הניתין! אכן חליו נשאתי, נענה נלחל נאלמה לפני גוזזה. ילד שלישי: אותי הנה משלת המלמד, ני נתן לי ספל אותיותיו לא דאיתי׳ ני הספד היה נתח לנתחים ונל מתום לא היה 3ו, נל פתוחותיו יחד המה נננשיל ונילפ׳ת נאלמו — מדוע לא הלאני אותיות טוגות לא נהתה עינן׳ דספליס׳ עליהם לא נגולו — אז לא חלק לחילק, ולא שלק לשולוק! נא היטיגז ילצוננם את עוללים חלשים וילדים אין אילי ילד דג י עי: תלמדי למד אתי מנעלה אחת אומות, מונת ען אני ~ יאנני לא הגנתי מה זאת, ולקח מלמדי ען והנני אז הייתי אני מונה ען• הוגנים והמלמדים: אל יחד חפנס ניננדנם, נדנד נס אנו הפעם. לאי הלא זה דגלי איש עגלי נא לצחק גנו נתפתגו וגמשניל להזפיד, ונהמלותיו אלין עינינו — הוא אתו, ני פקח עיני העולים, והודה להאנות איך גניהם ילמיין, הוא לג נעגוד ישראל, וקדא להדגניס והמלמדים להושיע ישלאג תשועת עולמים, למען לא ינוש יעקג גאמול עם לא גינות הוא, הורינו נא מה לעשות לתקן המעות? הן הראה לנו הפצעים ולא יחנוש מזורס, פקח עיני העולים למען ילאו ני ערומים הס׳ ולא נתן להם נתנות אור, למען יצנשו וינסו מערומיהם מה לעשות לעת נזאת, אחרי גלותינו תהיה לנו עדנה: האם נא נגוא גנעורינו ונזקניגו ונלך לדרים על נאורים ותרגומים החדשים להעתיק סתורה נחפן משניל להזכיר, לחתום תורה גלמודה•'•' — האמת: ידעתי ני יהיו לנס ספלים כאלו נספר החתום, יען מעודנם לא שקדתס על דלתותיהם, זרים התה לנס, ועלינם נאתר עצמות הינשות האצה לא תחיינה נחרו לנס אנשים ידועים, יורו לננינם הדרן המוניל אותם לחיים מאושרים, אז חשניצו• הדגנים והמלמדים: לתולה ולתעודה אס לא תאמדו דגל אין לי האלי- הלא אחת דגלנו׳ ני יפלא תתנו הדגל ונגר לעשותו, ני לא תשיג יד נל עדה תמושנות גני ישראל לכלכל נפש מורה תונתר נידיעות ההנלחות לסדר לימוד ייין, ליתן לו די מחסורו! ולא עלינו תלונותיכם, הלא נודע ני על פת לחם יפשע נגר — לנן מה לעשות, צרכינו מלונים, ולמען הנצע ענדנו חוק, ואח אמת, פתחי פין, וגס את ׳חנתה, אל תהיי נאוהנת חלקות, להצדיק נשפטן המשכיל להזניר. ני יאחרו: גומלת את עליו, אשד הרנה לספל נשנחן נפתח ינייו נמשניל להזכיר, ואן נסה חנף השחיתן — הורינו ונשמע, דגלו אתן מה לעשות לגרם ד' צנאות ולא עשינו נו, ירשיענו פיכם אס חטאנו'- האמת: הן עצמו מספל חונומינס׳ אן אין תאמרו נטיג דינינו ונאה! החכמה, אס נדני י׳ מאסתם׳ וחכמת מה לנס. אמת אמרתי: אם נלאה ני 0 2