Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 26

26 המערכה. נרגע נשא האמה נס, וקם פאון המלחמה השואן ירעש לדממה ־־ ותהי השקטה — א; האמת נתנה קילה לפני חילה — האמת: הסו■ דומו• חדלו הרע' אנה תרוצו נשטףמרוצתנם ושצף קצף’ הלנצח תאכל חרג ותשנעו עפר שדמות דם חללים? לכו נא ונוכחה! ואשר יכה 3ש3ט פיו הוא הג3ור ואים מלחמה, אותו וזמרה נרימה ל לא 3חיל ולא 3כח, ני אס 3רוח משפט אמת נרינה, נוכיח נמישור, ואשר ינצח נענד עטרות לראשו. אם תאנו, ד3רו אתם למען הצדקו! אכן ידעתי כי אתם שנאתם אותי, למדתם לשונכם ד3ר שקר! ועתה אוכיח רעתכם על פניכם, תשמעו משפט אמת מאתי ותאנמנה שפתותיכם לדור דופי 3איש אמת 3לשונו — דעו ני אמת יהגה חכי׳ לכן האמת והשלום אה3ו, ונזה מרצו! צדק: שמעוני ואנכי אד3ר׳ דעו ני 3 ילין צדקי, לכן הנני נותן לכם את 3ריתי רלוס. לא וחרג ולא נחנית אנכי 3א אליכם, לפני יצא כנוגה צדקי, ולימיני אלהי צדקי. נוינטח לני ואעזר, ואל אפחד מחילנם ני ר3. השכילו והרסו מרי3, כי לא אשקוט ולא אנוח עד אוציא נאור צדקי! החכמה: ידעתי ני טמון לננס משנצ, על כן 3י געלחס, שמי לא נודע ננס, ני לא השכלתם והנגתס להוקיר נפש מיודעי עתה אודיע דרכי אמנם הפעם. דעו ני לא תהיה תפארתכם לערוף קר3 נגדי ותותח ונבלי מסן, לא וחנית וננידון התהללו. הן נזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, ני אנכי העושה משפט אמת וארן ועתה על תשפכו דם, לנו נא ונוכחה ואשר ימרן ואמרי יושר, הוא הקדוש'• על זאת אדיו עמכם, ני אתם מאסתם אוהי, והיה האישאוהו׳ מרדפו אומו. אנינה ואנוש, ראיתי דרכיו, והנה אמת לא יגור אתו, החכמה ישטוט וצדק לא ירדוף. מקום אתי: מסתרים שמו, שמה ישנתי ונניתי כי נאספו אנשי אמת, חספו אוהני מדע וססו רודפי צדק׳ לכן הנינו ל3 ואהנו נכוחות! אחרי הדורים האלה קם רעש המלחמה לדממה׳ וכל אנשי המלחמה נאו אל עמק יהושסט. מה אומר לך׳ קורא נחמד! אם אומר, אצינה לפניך מואר עמק יהושפט, תלאה לשוני — זה העמק כליל יופי היה ז אוצר כל סרחי חמד ונשמי ריח נשלל צנעיס, הרים גננוניס םני3 לו, ממרחק נשקפים כעי! התכלת. ונכל תקום שטו עיני מישור היה לפני. פה ערוגות הנושם מסיקים ריח נחיח׳ פה יער קטן׳ יין עסאי עציו וסנך רענניו צפרים קננו וזמירות הנעימו; פה מעין זך נוזל משן סלע, שולח פלגיו נין שיחי יער, פה שדי תרומות האריכו לתעניתם נננדה ארן — ומהרוח הנושנ נהם כפו ראשם שנלת הקמה, נדו נם נעו וקול דממה דקה לרוח היום; וכשנילת נהר הגדול נראתה תנועתם לחום רוח צח, ועל ירקרק דשא נטו צללי העצים מיער הקרון, מראה ענפיהם עם תואר עליהם העגולים, אשר נעה רוח חרישית לאור השמש נאה, ומראה זהו מופז, מהול חן גיוסי—ועמק הזה כלו מחמדים נחפה נהדרת קודם, וחגיי גיל החכמה ישנה לכסא קדשה, האמת מימינה וצדק משמאלה, ויקרו אחד מהילדים לפני כס המשפט. ילד הראשון: נא אדוני, הואילו פנו וי, דינו תשפטי ועל פניכם אם אכזן, ולשוני אל תהי עולה, רק האמת יהגה חני; אותי שלחו אנותי לנים הספר ננוקר השכם, ישנתי שם מנוקר עד ערג "ך אחרים מזה ני לא נעימה לי ׳שינתי שם, ני עם הקרש עליו ישנתי ה לחיצוני אל הקיר ושמו נוסד רגלי, והיה מיי שלחה לי אתי אכילת צהרים ויד משרת מלמדי, והוא אכל החצי והכני לנל