Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 25

25 והנס עלה עגן כנף איש, פרשן עגנו מתת כל השמים, הרעים »מים ל׳ ועציו! י,1( קילו׳ גרי יגאלי אש התמיר, וננגיס ממפיצותס ירדו משמים אין, ועיילו גמערנות הילדים ולאמו. נם המשניציס אשר יזהירו כככנים ננונ3ייצוזק, נלס נזעקו נתחו עטם לחומת ושגנו סופרים צש3מ הוסר, ויודעו 3תו הקמים עלי. ותהום תתנה הדגנים והמלמדים ננהלו גאפזו, פנו עורף ו;םו עי ני נהפכו אל הצריפים־־וייס אאד ממשרתי המלמדים מהמערכה, וע3ר לפני3ית אישחלהים, קדוש יאמר לו, ויסור הפליט לנימו להניד לו ני נשדדה מאניהס לפני, וינש הפתחה לפתות הדלת, ולא נתנו אותו הג3אים המחזירים תדיר — המה האטאת הרוגן לפתח המתקדשים אשי 3אדז, הפוקדים עקדות ופודים חולים נוטים למות וישאלו מאתו מסת כסף להניאהו לפני הקדוש. והגיד להם, כי לא למען הניק שפעת נדנה נא הפעם, אן להגיד ני נחלשו ידי הדגנים והמלמדים נתלאמה הגדולה. כשמעם האיצו וימהרו להניאו לפני הקדוש, וקרא: קומו לישועת אחיכם, ני גס אתכם חרף האיש הזה נאמרו, ני נניאי שקר אתם, מהרו להשאיתהו ולנער ספרו מקרג האדן ל• והקדוש ישג אז וכלי מקטרתו נידו, והעלה עשני כעשן הננשן, ומלאכי אלהים עולים ויורדים נו׳ ועלה עשן נאפו ואסף נס הקדושים אשר נארן למחנה הרנניס והמלמדים נגדיהם לגנים היו, מגנעות ראשם תכלנה הלמעלה, צרים מאשר למטה, זר זנ3 ס3י3 להם, שאות וכפוף הננו, גניהם נחטטרת גמלים׳ ומקלות גס נידם. ותחל המלחמה שנית ואגני פניתי נה וכה מאין ינוא עזרה, והנה נעל קנאת האמת, אשר קנא להאתת והגיד, ני לשיא נירא החמת שייסנאופל יהלונו׳ וני לנו רק להיות תמים עם די, ולא נהיה ניהנועריס נעם וכנשים השה אלוה אותן תנחה ומאמינים נה3לי שוא. ננשפים ושעירים מרקדים ני׳רנות, ודורשים אל המתים נעד החיים. זה אשר הגיד תכונת המניס נתוני, נא אלי, נונע ישועה נראשו, ועטה כמעיל קנאה ודנר נחותים לי וקרא: 'אל תירא ואל תחת תהתונס ושאונם, אלה העשנים נחרי אן>, נקש תשאו סערה, ונתין תדפנו רוח, יפוצו לפנין, וינוסו משנאין מסנין•' וילד לנקש האמת, למען תנוא והושע לי ימינה וזרועה תתמכגי — וחפש נרחונות, ולא מצאה, כי כשלה 3רחו3 אמת׳ ונכוחה לא תוכל לנוא; נראותו ני אי« : נהעירות וינקשה ניערות, ולא מצא — עלה נהיים ונגנעות, ירו עמקים ולח הישרנה, נמערות צורים וסעיפי סלעים ולשוא, ני אין אמה ואין צדק ואין דעת אלהיס נארן, ויחפש נאהלי המתקדשים ־־־ ותהי האמת נעדרת— נמעט החל ליאש וי״ג לי, והנה — אתת מארן תצמח וצדק משתים נשקף. — אין די נח יי לצייר יפים, נתהלכם המת לנוכח הניטו, ועפעפיהם הישירו נגדם, עד אשר עשי איש אל אחיו — מי אנכי אנוש רפה ידים ונגד פה, להגיד שמחת לנס עת ילני פנים אל פנים, כנכי אלפים ורגע נפלו משתים ארן נדמו לי, ואני שמחתי עליהם נראות פני אלהיט וני תניגה נגדם אור זרוע מסני3 לי — והנה עמדו גניי האמת נגיחה מרמם האדן ערומה היאה, ולקחה צוק לאזור מתנה׳ והאמונה לחגור חלציה. והמה נדרן צנוא שדי המלחמה, ויסורו אל סונה קטנה הרחק מאדם העיד, סנן ענפים רעננים הקיפוה, וקראו אל החכמה היושנת שמה: נואי נא אתנו׳ את ננרת התנל, קראי לתחנולות נמו תקום מלחמה תנאנה, והלא גם לן עצת עם גוורה, קחס נא אלינו ונצא לישע משכיל להזכיר, " פיו נחכתה ותהלתך הניע, כי נצרה גדולה הנהו נתרפה וצר נחו ותקס החניה ותעזיג ספייה הנגוליס לפנית פתוחים, והמה כלם גקנצו נאו שדי 2 Kochte Jiichik Heft 10