Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 17

אלה היו בסומני נפשו ללמד דעת בלשון צח ומובן י״מ), ובתתו להם כללים מיוחדים אשר אזן והקר להקל להם תלמודם אשר היה בעת ההיא רק בעל פה, ועל כן עשה חנוגו אותם פדי בארץ, ותרב חכמת תלמידיו לשם ולתהלה ויהיו למופת לכל חכמי הדור ההיאי״ט), בי לא למען בצע כסף או להרבות הונו נשאו לבבו להרחיב גבולי המדעות בעמו, ותהי אמנם להיפך, כי מדוב אהבתו את תלמידיוכ'), אשר כאב את בנו ירצמו, נתן להם די מחסורם אשד יחסר להם, כאשר מצאו ידיו לתת, ועל כן הצליחו לעלות מעלה מעלה על סולם התורה והחכמה . וכאשר נחה מה דעת ויראת אלהים על תלמידיו על פי חניכי׳ כן יבתה התורה והתושיה בעירו, אשר שם שם איתן מושבו ובגל אגפיה היא היתה ט־ם בואו שם ריקה מכל דבר בינה ■ ואנשיה אנשי בלי שם, אך הוא נהל אותם על מי מנוחות תבונתו בשובה ונחת, ולא החטיא המטרה, עד אשר היתה באחרית הימים עיר ואם בישראל, ומשם הוראה ודינים נ״א) יצאו לכל בני הגולה. כי כרביבים עלי עשב בארץ ציה כן היו אמרותיו ולנזודיו על לב העם, כאשר הוא לא פנה אל רהבים ושטי כזב, אשד רבים מעם הארץ גם מהחכמים בעת ההיא נלכדו בשחיתותם, כן למד דעת את העם להסיר כל אמונות:״3) ודעות נפסדות מתוכם, אשר היו מורשה להם מן הגוים אשר סביבותיהם, בפרט מהבבל״ם אשר מימי קדם קדמחה בהבלי שקר ובמעשה תעתועים ד׳בלי להאמין במופתי האסטראלגיע לתחם עליון על תעודת האדם׳ אשי לפיהם תגביה הנבה למעלה, ולפיהם תרד מכבוד לשבת שפל. ובאו העמים ההם לירי מדר, זו על ידי התעסקם בכל מגמתםנ״ג־) בחכמה הזאת ופנו עורף לכל זולתה, ולא יפון כל משכיל אוהב האמת, כ• גם האמונה ברוחות מזיקות, אשר פרשה מכמרתה באומתינו בימים קדמוניות, ממקור משחת ומעין נרפש הזה נבעה אף גם ערב רב מאמונות ודעות מזויפות הביאו ** ן