Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 13

— 13 — לרחל כארפורגא נהנחנה לאיש נדריה לאשה. (אדר וזקע״ט.) Von S.D.Luzatto, Professor am Collegium rabbinieum in Padua. אל־תחמלו אל־חץ: לאהבה חטאה ■״ פתאום למטרה היית לכל־סחיל׳ שלח לעמתך אז מנקב איש ח^ל, ותחשבי יפייו י ויחשב יפיך. קמו בני ביתך בלם והרחיקוהו•. האל אישר יראת ציה, והגיישוהו; T" ׳־ י■ זי• •ז V כי גם־שבי גבור,׳קת, ולא שניך. שד״ל. רביב אשר אתה האהבה ר,ראה׳ חיש נקבצו כלם יחדו סביביותיה• * : י: 1 T : t : - t ותענה: -מי־זאת הבת אישר יראה מבוא בצבאיותי, מחשקים נחבאה? רבה קךשתה הרבה מאר נפלאה: .ער־אן בלמתי אראה ואתמהמה? כל־דירכי קשתי הבה ירי איירי ׳ האת אשד שרה רחל מארפודגא על חתונתה. ברך יום שמחתנו, הגיה את חשבנו; חיש נא קץ הימין. כונן בית המקיש, אז נשיר ישיר חדיש: 1.זי!׳ זז הושיעה לו ימין. תיור ה לאל נורא לא־עיור אהיה שיוממת: אשליך את־כל־מיורא, לא־עיור אהיה דוממת בחור יפה;נינים ןהיה פאר ראשי: נתן אדון שמים שאהבה נפשי. רחל מארפורג$ מטריאסט’.