Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 10

10 וי גהרג על ידי מלנה אשר משלה נאותת מאססאגעטען. והי״י אנרננאל נת5 שהקנ׳ה יעיר לננס ורצונם ל;וא;מיל כיול על האומות שיעלו על א״י, וכאילו עליית האומות היו סתתים להמשין ולהניא את מג ומגוג. ונזה מלק נס על רד"?;ישעיה ס׳ו, שני ני מג ומנוג הס כל אויני די. דעת ר' סעדיה גאון;ישעיה ס׳ו ני מג ומנוג הוא ארן רומי, ועיין עוד ס׳ נצח ישראל (וראיתי עוד נס׳ מקרא' קודש ני גיג וממג נגמנוריא עי ויצייר ע׳ אומות — אס קנלה הוא גקנל, ואם לסשנו, יש תשונה: הלא ניננשרד נתנ׳ןממגוג?) דף מיד: מכל זה עוד לא ראינו נדעת המסרשים מה שיתיש; על הדעה נזה הענין. ואשר אחזה אנני אחרי תסשי נדנרי הנותנים ואחרי הדרישה נמסות הארן הוא, ני גוג ומגוג הוא ארן קויקאזיען. והטעמים אשר הניעוני להחזיק נדעת הזאת הס: א׳ ני מג הוא ממש תלת k»uk ואזיען נתוססה עליו, אפשר נמו מן אשור אססיריען,או שהוא כמו קויק אין אזיען. נ' האון הזאת מקוס מעמדה נין ים קאספיקום ונין פאנטום אייקסינוס סמון ממש לתשן ותונל ולנהר אראם. ג' ראיתי נסי צרור המור פי נשלח ט״ו ז׳ אלעקסאנדער מוקדון הסגיר גוג ומנוג נין הריס גדולים רמים משננים, עד ני אין להם ידים לצאת ולנוא ני אם מרוח אחד, ועל רות זה מה חותה נצורה׳ ויקם עליה אנשי נוזל המניס תמיד נמקנות, למען יחסנו יושני האדן, ני עוד לא חדלו אנשי חיל מלננותה, וייראו לצאת, וזה ימשוך, עד ני יהרוס די את החומה ויעש להם דרך וכאלה קראתי גס נם' אגרת נעלי תייס ק' י נ שער ג'ני אנשי מג ומגוג היושניסהחת חומת נחל מראיהם כמראה התנינים* דמות חיות להם עם פרסות שונות, נעדרו מנל חוק ומשפט אין נהם אמון, לא יעשו נל מלאכה, לא יזרעו ולא יקצרו יאכלו דני הים וחיתו און, גס איש את רעהו חיים ינלעו׳ ואחרי משני הדנריס רק כקליפה* ותפשתי אחרי ענין הנסתר תחתיו (עיין עוד נזה ילקוט חדש דן> קמ״ה נשם מגלה עמוקות.) העליתי על זכרוני מה שקראתי מארן קויקאזיא ונראה נעיני ני נצדק אתרי סי. האדן הזאת הרים ס3ינ לה, מימינה ים קאספיקוס ומשמאלה ים אייקסינוס עד ני סונית ומסוגרת מנל ענרוסנה, גם מלן אלכסנדר עס נל תקפו ומורתו לא ינול לנצחם ולננוש אותם, עיין מ״ש אנרננאל נסי משמיע ישועה ע״פ הפקוד נאחרית השנים יחזקאל ל׳ח וזיל. ולא החשו; שתנין עליך הארן אשר אחה נה שאף אלכסנדר תוקדון מלך יון לא יכול לנוישה וכוי, ואפשר שנערך ארצם המוקפת הרים וימים קרא יחזקאל שם שאר ארצית און פוזות. יושני ארן נרפים הס׳ נ צמו ח שם גפן תאנה ורימון גס אס עונד אין. האנשים נחירי המורים אנשי חיל ׳חלוצו צנא, ידיהם מלמדות מלחמה, לנן שכיניהם החלשים יניאו להם אשכר, למען ילכו אתם למלחמה, אין שם סוחר ורונל, אין אנר ואיש שדה, הנשים יעשו מלאכתן והאנשים יאונו לום ויעשו שיד וחמס, והנה נראה נעליל התדמות מהות האון הזאת עם מהות גיג ותניג כתיש נשנו צרור המר ונשם נ״ח, תנל הטעמים האלה יראה נעיני ני נכונו מחשנותי עד שיצדק לומר: גוג ותגוג הוא ארן קויק׳אזיען- דר. מ. משאק, ואבבינער. עם הארץ. Don Joseph Löwy in Groß-Kanischa. שלשה מושגים לו, האחד שם קנון לנופים ונים, ענינו תושני ארן, דד(