Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 90

90 ו (כט) שובו בא אל תהי עולה ושובו עוד צדקי בד! . נדומק נארוהו המנארים אל תהי, נמו אל תהיו, ולי נראה נכי], דהנה מדרך הענע אם יסופר לאדם מעשה עול ואון אשי עשה איש מן האנשים, נשמעו אותו ואשמה יחרד וילפת יתפלא וינזר אומר ונהמת לנו: נמוהו לא נעשה מעולם, אולם נחפזי נל האדם נוזג• ונאשד ישים שנית לנו לדנר הזה ייפקח נעין הנחיתו על המעשה ההוא יראה פי איננו עול נ״נ, ואל תדין את חניון עד שתגיע למקומו, ונשלושה הני נננד, ננואו לחקור נפעם ההיא על נל המאורעים אסר הסיתו והניאו את האיש לידי המעשה יראה נ'נ שצדיק האיש ומוגרת היה לפעול דוקא פעולה נזאת׳ וזרחה לו שמש צדקתו נאור נצהרים, וידוע הנחת שורש שונ על חזרת והשנות הדנר פעמים ושלוש נמו וישג וישלח, וישנ וינן, וזה שאמר איוג אל רעיו, נתחלה האשמתם אומי ואני רשע געיגיגם. אן שונו נא על דנרי ומיד תראו ני צנל הפחות אין עולתה ני וזה: אל תהי עולה, והוא נסחר לנקנה נעתיד, ושונו עוד, היינו פעם שניתי צדקי נה, והראו נם צדקתי! ויתורגס: überleget «S doch nur, nimmer ist'« was Unbillige«; überlegt e« nochmals, meine Unschuld bewährt sich hiedurch sogar! י נקטה נפשי בתיי וגוי: ראיתי להקדים חקירה אחת נחמדה חנני ד' ונה יוננו נמענו נל דנרי הסי', חרה לו תה ועל מההונרח ד' אשר לו נתננו עלילות להניע עד ירנתי קירות ,הלנ וניחן נל עשתונות . לנסות את האדם נעמל גדול מנשוא, וזה: הודיעני על מה תריבני, ונידוע נרצות האדם לנסות למשל את הנגד אס צנעו עומד וקיס ונאמן הנהו. או אס יהסך לשחור תארו נהנתנו לנונס, אז לא יק ח לנסיון הזה חלק חשונ ויקר, ני אם את הנמאס מן הצדדין אשר נלאו הני יושלך לנסוף ננלי אין חפץ נין נלויי הסאגות, ונמו נן הדנר ננסיון האדם, ני מצנותא דרקיע נמלנותא דארעא, נעת דעת השם נייצ>רחות איש נפתל ועקש אין נמו, ואע״ס נן ישליננו ננדוד לאין רחנת ידס מדחי אל דחי נצי חשך ועצר, הנהו לפי סנרת איונ ענשו, לסימן, ני נמאס אדם נזה נעיני השם אשר לגדולתו אין חקר, ונן נאמת דעת נת מהרשעים הנוהרים , אשר אן נהודותם מציאות השם הנשננ נרומו, ננל זאת יאמרו נלעג׳ מעוג: הני יתנן ני אל רם ונשא נזה, ישגיח עלי אדם נמאס קרון מחומר! וידוע הדרום מסי עשרה למאה ע׳ס המגניהי לשנת — המשפילי לראות נשמיס ונא רן! נדרן שאלה ותמיהה. ונזה נושרים נהשגחה, וז׳אהעוג לך כי העשוק "ונזה אינן מראה" רק "ני תמאס יגיע נפין ונמצא נזה ממילא על עצת רשעים הופעת, נאמרס ני נפוחים דנריהס: ני אין השגחה למעה נשפלים נזויי ערן מול שונן מעל י• ונלי דנרינו מה המשן לאחרית המקרא לנאן. ואמר: העיני נשר לן, אם נראות אנוש תראה "ורצוני 1 הלא אתה הוא רואה ללנג ומה הכרח לן לנסות׳-י ונן הנימי אנוש ימין אם שנותיך נשנות גנרי' רצונו, האדם קצר ימים ועפחוה עתותיו׳ והיום הוא חי ומחר נקנר, הוא מונרח לנסיון נרצותו לדעת ולעמיד על קיום ואמונת רנר מן הדנרים, ני תחר יונל להיות ני מערן> לו השעה והוא נשאר נלי דעת אנן חתה חי יקיא י• וז׳א 'ני תנקם לעוני וצחעאתי הדרום" הימן אינן צרין לשרש אחרי החעחיס. ומה נאוו לפי דגרינו נקעו שני השרשיס דדשבקש הוראתם חפישת דנר הנסתר מעי, רואה. על רעתך בי לא ארשע ואין מידך מציל, על מענין עליון נאשר תרגמתי על ומעליו איש עונ למשלי