Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 88

88 (ש״א נ' י״ח) רייאתו העדר וחסיון ותרנמתיו נהרמנ׳ן ע׳יס וחטאת עמן (שמוח ה׳ י״ז.) עיי׳ם, ואתר, אם אתה נחדריגה נזאת אז זטוא הנן פי לא אשמן ותנעט נשנתן נתיק השלוה, ושמן ראש אל יניא ראשן לאמר: כתי ועוצם ידי עשה לי את התיל הזה, ותדע ני מאת די היא, ומדרכי היראה לא תמוש. ופן להיסן, ופקדת נוך, אם תמצא את נון נמתסור נס אז לא תוןטא לתת תפלה נמרום, נידען ני הפל מאת הצור תמים אשר אין עול נדרניו• (כה.) כעשב הארץ, ידוע התמשלות והדמות הדנריםהעלולים אל הנליה והפסד נס׳ הנניאים נרציתס להפליג תולשת קיומם ותיותס לעש3 ודשא הארן. נמו ויושניהן קצרי יד תתו ונושו היי עש3 שדה וירק דשא (מלכי' 3' י״ט נ״ו, ישעיה ל״ז ני׳ז) אנןחציר העם(ישעיה מי ז ) ומנן אדס חציר ינתן(שם נ״א י״3) ודומיהם < וז״א ננקטו גס פה דנר והפונו ר׳ל רנוי ושנול נניס, וידעת ני מאת ד'הוא ונחלת ד׳ נניס , שנר פרי נטן, נעת ד3 זרען 5 ותדע נס אותו וני מתנו הוא, נעת צאצאין ינלו וימיתו נעש3 האדן ותשאר שנול וגלמוד, ני נל דרניו משפט •ומאתו לא תצא הרעות! . (כס בכלח. שס הואי אל השינה! כעלות גדיש בעתו׳ הענין, ני התנוחה מיים נזיעה נתיק הארן עדי תצמח ותאסף הניתה, רנו נמו רנו הקורות הנאות עליה לפי ראות העין, סעס היא מונרחת לנשס ויעצר! והעם לאור התמה ותמטר פעם לרוח הנישג והוא שקט ׳ יפעם לשקיטת הרוח והנה סערה. והנה האפי תפולת ונוקע נארן לנו חדד תמיד נראותו נזאת עלי זריעתו ינפזרו נל עצמיו לסי שאול נשאלו: מה זה יעל מה זה נהיתה ננה* ני נשחתת תקיתו עלי נינת הקציר י אן לא ינין החומר, מה מלל שומר, וננוח עת הקציר יראה קמתו עותדת מושפעת ננרנת שדי, ואז ידע וינין למפרע, ני נס הרוח נס השקט נס הנשס ונס עצירתו לטונה היו, ואיש על מקומו ונעתו נא נשלוס׳ וני לאנס היה פחדו. ופן הענין עס האדס, ני רנועד לאין ספירות המקרים והתלאות הנאות על האדס, והוא נננקת יוחו נמשל ננהמות נדמה נדרני ה', נער ולא ידע מה זה ועל מה זה? אן נעה נטחו נצור משננו ונשאתו הנל נסנל ונשנהו ניד ודומם, ני נטל עליו נאהנה ונהננעת רות את אשר נזר ®ליו שונן מרום , אחריתו ישגה מחוד וננלותו תהי לו עדיה להנין ולהניט נעין ספלו, ני שופט נאמן ואג רחמן ד', ופל משגרי מי זדוני היגון והתלאה אשר ענרו עלי ראשו לטונהו היו למפרע, וני רק ע״י הצרות התמרקות, דשן ורענן הנהו עתה, ויפיג נשינה נשתיל על יונל, וז״א נעלות גדיש נעתי, נמו סתונל התנואה לגדיש, אן> אחרי אשי ענרו עליה סערות אין מספר ושואות חזקות. (כ0 הבה זאת חקרנות ׳ ראה והנט נא הקורא לפי דנרי נל המנאריס קדמוני תה התפאר פה 03ון> דנייי עלי גודל יקרת חקירתו■ האם על אשר אתי לו , נותן מטר על פני ארן ומיס על פני חוצות וכדומה■ הפי ננון ליסד עוז התפארות נמה שנודע לפי עוללים ייונקיס אן לפי דנרינומה נמרצו אמרי יושר, ומה נעיס ההמשן נסיומו ■ ני על ני התחיל נפי׳ הזאת להראות לי דרן ישנו! אור החקירה ועל איזה אופן מותר לשוס לאורח החקירה פעמיו, למען תעש לי פרי הלוליסי ואמר לו אח'נ ני מנתן לו נזה נחלה נלי מצרים עולמית להשיג אשרו הזמני והנצחי נס פה נאין הלזו , ונס שם מענרי פי סחת הנוי והקנד < הייס ואמר: הנה זאת חקרנוה, על האופן הזה ילן דרן ממקרינו, נמו שהתחיל אולם אני אדרוש אל אל ונתו״ש. p תיא, מעגין נן ננות צלפחד מנרות: