Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 62

ח/נורן לו; לעיני ישושוס מד3י וציה ותלמי שדי ינהגו חמדת הא3ינ, אז נלסות המות לא יסחידוני ו3נש0 שוקטה הניט יוס הווחרון הולו וקרג, ני ראשי] הוא לחיי נצח• — יחיאל מעללער מסטאניסלאוו. עת לבנות♦, Bon M. Neubauer, Schullehrer in Bitsche. למען אחי ורעי אדברה שלום לנס, חטרי ישוון, גזע אמונים, יושבי ארץ אונגאו־ן! התיצ3ו וראו את ישועת אלהינו אשי יעשה לנו היום, קול מ3שר ומשמיע ישועה 3עליס החושים (Zeitungen) אלו מקרו3 3או, ני רוח ה' ל3שה אנשי שס משופטי ורוזני ארן היוש3יס על נסאות משפט נאסיסת האין (Landtag) התעודדו והתאמצו ננל עח, להרים קרן ישראל, ולהעלותם מ3ור תחתיות, להנ3יה ען שפל, אשר נמעט נעסר ימות גועו להוציא פרי• המשמחים אלהיס ואנשים, ותהי ראשית תלאנתם, אין להעמיד נית מדרש לעניים היוש3יס 3ארצס (ein israelitisches Seminar) אשד רק משם תצא תורה וד3ר הי. שמעו נא אחי1 חייס וחסד עשה הי עושה גדולות לחנוש לנשנרי ל3, לאמור לאסורים צאו, ולאשר 3חשן תפקחנה עינים, העם ההולנים נמשך יאור אשנס ויעור חשקם 3זאת תורת הנית להעפיל לעלות ההרה הר מרום האושר׳ ני מעת טלטלנו ונודדנו ממקומיגו, מעת אשר אינו לנו הימים ימי עוני, ינון ולחן. חשנו עיננו למשש נאפלה, ערוס הלננו מאין מחשנות ערומים, יסודי החנמה ומנלה סגרת ומסגרת נפנינו׳ נריחיה לא נתננו לידע מקומה, ואס גס המצא ימצאו אחו מעיר או ממשפחה אשר לננו סונה להגיח ניייעוה תנליתיות, וגם נצת רוחו עלה, ה3שיל פדי ממגד תנואות שתים מעל׳ תורה יראה ואמונה! וממגד ננעות החנמה, דעה, נינה והשנל, — הלא גם הוא יש< נדד וידום. יירא מרננות החשוניס נעם אשר ים3ו עליו רניהס — יחפשו עולות, ונעלילות ישחיתי ינאיזו לו, לאמר לנפשו- שאי — ונענורה — ואם נס חלק לנו אל הטונ עטינו, וחננו נעושר וננסים וכל משניות החמדה, ויש לאל ידינו להזיל והנ מניסנו נעו חנון נערינו, להורותם איה דרך ישנון אור מה יועילנו אוצרות קנין, מדי היותינו אסורים 3נחושתיס— שקר ההון יהנל ההצלחה, מדי שמענו ניחא קרא 3איוה מחנות הענרים "מטעם מניני ישראל ורנניהם, איש ואשה מנער ועד זקן אל יראו נספריהחנמה, אשר נלשון הענר איננס נתינים" ואל יטעמו מאומה מנועם מרקחת המנונה — אלה ממעי נני ישראל, הן הנה היו נעונרינו, השפילו תפארתנו, והורידו ננודנו, עד אם נם לימים ולרגעים גנמרו רחמי אנשי חסד וקמו להושיענו, והתשועה יושנה נ)סמח עינים, ומציצה מן החונים, להלין ניצוליה להתענג מזיו ישועתה. — הה•' גצעדה שלשה צעדים הלוך והלום. נס היא נאנחה ותשנאחור, מהמון