Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 52

52 נעשו,לא דעת כלל וזהו כוונת וצרי חז׳ל, (לפ׳ד קצת תפושים) גת״ש דאס חים עושה תשונה זדונות נעשי׳ לו נשיכות, דלפי פשטות היניים יש לשאול וני משוא פנים יש לפניו יתנרך שיעשה פשר ד5ר, אמנם עפ״י הציל הפירוש כך הוא דעני! התשוגה הוא שנתשיו לו אפילו הזדונות כאלו עשאן ,שוכב, וזהו הנראה ,דעתי ,כוונת ד5רי ר' ירחי' הנ״ל. לא לימא אינם רחמנא ירחיק ימנא מן חטאה, והיינו משוס דהגחירה חפשית ,יד האדם והכל ,ידי שמים חון מיראת שתים׳ וכלל כן האום ,עצמו צריך לשמור ולהרחיק עצמו תן החטא, אך את הד,ר אפר \ אליו ישים האדם מכמת שאלתו ו,קשתו הוא ורחמנא ירחיק החטא מתנו, ור״ל אחרי אשר נכשל ,עונו ידון אוחו השי׳ת לכף זנות אשר לא ,מרד ו,תעל עשה נכד רצונו וז׳ש ירחיק חטאה מנן שירחיק ,עיניו ממנו ויעה כזאת כאלו האום עלול לעגור ,שאט נפשו על מצות הי נ״א יתנהו לאיש שונה וחסר דעת ,עת ההוא. והנה אין ספק ני כל זאת יתכן רק ,סתם ,ני אדם אשר לא כילו מצפוני ל,ם ,עת נכשלו ,עוצם ני זדון ל״ס השיא אותם על כנה וים להם התנצלות לומר ני יצר ל,,ם אנסם אן לא כן האדם אשר כילה על עונו ני ,דעת שלימה ומיושנת ו,רצונו הטו, ע,ר אותו׳ ,ודאי אין הדעת נותן שתקו,ל תשו,תו, ועל כן הטינו אשר ד,רו חז׳ל האומר אחטא ואשי, אין תספיקי! ,ידו לעשות תשונה , יהיינו משום דאדם נזה חין לו מענה ׳התנצלות ני רוח עועים הי' גהר,ו ותאלצהו, ,אשר סמן אח עצתו על התשורה, ולכן תשורתו נשארה מעל. ותעתה אומר חני, ני האות והסימן להכיר נין החוטא מצד זדון ל,ו ל,'| החוטא מפאת אונס, ושננה הוא על איזו אופן הוא מחנן ומגדל את גניו, אם טו3 ואס רע רצוני ני ד,ר זה מחק ט,ע האדם אשר א, לגנו לא ינחיל ו,ר שוא וענין רע וכל אשר לאיש יתן להדריך גניו אחריו ננתי, הצוק ודין הישר ,עיניו, רחתי הא, על נניו מרו,ים, נס יכולת ריד האדם להדריך,ניו לכל אשר יחסין׳ ולכל הסחות להורות להם איזה ררך ישכון אור, ולפ׳ז איתן האגות המדריני׳ את נניהם ,אותו דרך עקלתון אשר הלנו המה שתים רעות עושים, כי תלנד אשר ידם ,מעל גניהם׳ כי גרא נרעא דאנוה׳ וליל אשר יחפון יטהו, ולכן כל הרעה אשר יעשו גניהם אחריהם תנת, להם, עוד נס זאת ישירו אשם נפשם ני ,א האות יהמוסת'אשר ר תרד ו,מעל סרו התה מאחרי ה', ני לולי זאת לא הניחו יצר׳ס לעולליהם, ותעתה דעת לגרי! נקל כוונת דנרי הת׳א הנ״ל דמפרם קרא דסוקד טון אנית על נניס ,דרך הזה דהיינו דהש״ית פוקד עון הארות על הארות עצתן נסי חניך ה,ניס, וזהו פוקד עדן אנוע על ,ניס על אותו הטני;, שהוא מנדל גניי, וזי׳ם האונקלס כי משלתין גניא למחטי ,תר אנהתהון, ר׳ל אם ה,נים משלימים ,מעשיהם את מעשי אנותיהם אשר נם המה נחרו רדרניהס ונריע מעלליהם ולא מצד אונם ושננה כי אלולי כן לא הי׳ תפארתם על הירך הזה נ״א על הדרך הטו, והישר ,עיני ה׳ ואדם . , באזהרת אתה הנחלת למוסף דשנועות ,חרוז הראשון המתחיל אתיז הנחלת, מונה הפייטן התקיעה גר״ה ועינוי נפש גי״הנ ולהלן ,חרוז המתחיל אהל מועד תזכיר שנית הענרת שיפר זר״ה ועיניי נפש רי׳הס וכת, המפרש דהנירסא הנכונה לקונן הענרת שופר גי׳הכ והיינו ,יו,ל, והחכם מוה׳ וואלף היידענהייס ז״ל כת, 5שס החנם מוה׳ יעק, נ*, ז״ל שא'צ להגיה די׳הכ של