Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 50

50 להנניס שס פסילי אלהיהם לנטל שס ענודת האל, ולענוד עי׳ז «,יה ה' עצמו, נמו שנמצא נאחז ומגשש. (יב)הלוך ר״ל ע״נ לן וקרא דזרי תנחומים אלהנגדישראל, אשר ה,לו לארן צפון׳ ונשמוענית יהודה וזקני ירושליס, אשר ,אזניהסתקרא 00 הד,ריס האלה׳ אולי יקשו מופר להיטי, דרכס, וכעין זה פי׳ הרד״ק עפ׳י הפשט, ורש׳י פי' נדשז״ל פי,אמת הלך אז ירמיה להשזיר עשרת השגטיס. לא אפיל פני ר׳ל לעולם׳ וטעס לעולם ה,א לסון> מוסר גס למעלה על צ לא אפיל פני ,נס t ני כ,ר הפיל פניו ,הס גהגלותו אותס מהרד״ק. ־־ ולדעתי יורה נפילת פנים ,ל״ע על הקצף התמידי, ני נן דרך הנועם, ני ידל נשרו ויפלו פניו מרוע וממרירות ל,ו נמו שנמצא ,קין (,ראשית) למה שרה לך ולמה נפלו פניך. וע׳ד ההנשמה הנהונה ,מקראי קודש אמר ה' ית' לא אפיל פני, ר׳ל לא אקצוף עוד תמיד, עלינס, וטעם ,נס, ,שגילנס. כי חסיד המנוי, אל זולתי לפנים משורת הדין יקרא אסיד, ויען ני ה׳ לא נגמול ידינו הרע יעשה לנו. ,צדק,יקרא החסיד האמת״ ונ״נ הרד׳ק ני התסד הוא יתרון הטוגה על הראוי. לא אטור אפי ועזרתי עלינס, ני נן דרך שורש נטי ל,וא ,אסוון הפעול נמו: לא תקוס ולא תטור. (יג) אך דעי ר׳ל אך «תנאי שהנירי עמך, ולא תאמר זניתי ל,י טהרתי משטאתי, ני הנרת העון ס,ה הסרתו, אשו, לרשמך. ותפזרי ני לא ענדת ע׳ז אשת לגדה ללנת אתרי' ני אס פזרו! את דרנן לזרים הר,ה לזה ולזה, נמ״ש: ני מספר עריך היו אלהיך. רד״ק. ותפזרי. הפני׳ להרגה צדדים ורוחות תקרא פזירה "נין הקל׳ וממנויאמר: שה פזורה ישראל. ריל נשה ,לי רועה הפינה לבאן ולנאןללכת אנה ואנה (והמתרנר׳ zerstreute Lämmer אינו אלא תועה זל״י על שה אחת) והפיעל יורה על פירוד קנון מה לפרטים אשר יס״ ני יפנו איש לעניו זה ,נה וזה גנה נמו: פזר עצמות אונך(תהלים.) ויםור,ם (zerstreuen) והנפעל,"נ מזה ההוראה נמו׳ נפזרועצמנו (תהליס) והמוציא נספו המקונן אל המותרות. אשר הן "שינת ההוצאה ההנרשית, ניחם הדרנים הצדדים על הדרן והקו הישר, נקרא מפזר, נמו יש מפזר ונוסף עוד, וחושך מיושר אן למחסור(משלי.) ר׳ל יש נותן נספו ומוציאו ,מותרות, וננ״ז נוסף עוד ,נל יום, ויש חושך שהוציא ,הוצאה הנראית גדרן הישר והממוצע, והויז לו למחסור, גם היוצא ,מדת נתינת הצדקה מקו הישר והממוצע נקרא ע׳י השאלה מפזר, נמו פזר נתן לאגיוניס, ונס פה הנונה, ס״ת פנית דיניך לנל ע,ר וצד, ועי׳נ אמר ,פיעל היוצא לשני: ותפזרי. ציר) שובבים שרשי שוג. והוא שהפעיל אשד ,ו הלמ׳ד נפיל ,גזרת ניניו ננודע, ונמו שהקל משרש שו, יורה על המתקן דרנו ומטי, עותהו נאיש אשר ישו, אחור מיינו הרשעה אשי הלן,ה, ללנת ,דרך הטונה והישרה; נן אמר הפיעל (המורה לרו, על הפן הפעילה נאשר יורה ,קל, נמו שרש דשן, סקל, שרש) על מניעת והעדר התשונה והחזקת איש «מידותיו ומעלליו הרעים : וילך שי״ ,דון ל,ו (השעי׳) וממנו 00 מסיגה אשד הוא הנינוני פעול מ,נין פיעל ע׳ד השלחים. בעלתי בכם י*ת אתרעית ,נון. ר״ל רציתי ,נס ננעל ,אשתו׳ ורד׳ק ,00 א,יו פתרו ,מלת קצה׳ גנר כהוראתו ,ער,יה, ויהי' א'נ הנונה, אחרי כי קצתי ,נס על רוע מ׳עללינס סוני אלי, והיטינו דרנינס׳ ולקחתי אז אתנס עוד לעס והנאתי אתנס ניון׳ יעוד והנטשה ני לא יחלקו עוד לשתי ממלכות. וציון תהי' ראש למלכות ישראל ויהודה. אחד מעיר אפי׳ יהודי א׳ יהי׳ לעדו,עיר מערי הגויס ושנים לנים ,אומה אחת משס אקחס, והאומה נקראת משפחה נמו: ואס משפחת מצרים