Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 49

49 יען ני נקלות דעאה נוחה יואר להתפתות מהאיש, אפס הזונה אשר נגר הסירה מסוה הנושה הטנעית מעל סניה לא אדע עוד הנלם, וגם גוש לא אנוש עוד. מאנת הכלם שרש מאן יורה על הגלאי רוצה גרגר, אן> ני משסט שנלו או נטיית טנעו יחייננו לחסון נו נמו: וימאן יוסף (נראשית) אף ני תאות לגו הטתו לשמוע הסתת אשת אדוניו. מאן ינמי, אף ני משפנו השנל ואהגה הטנעית תחייננו לעשות חסד עם אחיו המת להקים שמו גיסראל. עד מתי מאנה לענות מפני, אף ני השנחתן על טוג ארצן החיינן לשלח עמי אחרי ראותן ני אנדה מצרים י ונן פה אף ני משפט שנלך יחייג אותך להנלם לא תנוש ולח תנלס. וגן מאן נלעם להליך עמנו (נמדנר) אף ני חפן נלנו מאוד ללנת למען נצוע נסף, ננ׳יז מאן ללכת עמנו. (ד) הלא מעהה נס מעתה לו קראת לי: אני אלוף נעורי •י הי' אשריך וטוג לן, והנניא נח! טעם ע׳ז נאמרו: הינטור לעולם אם ישמור לנצח, ר״ל הני מדרך ה' ית' לנטור או לשמור אפו לעד — הלא נסוג הרשע מורנו וחי, אן אתה לא ’נשית נן, ני הנפ רנרת ותעשי הרעות ותונל, ר״ל רעות אשר תונל לעשות לא חדלת מעשית. (ר.) משובה,ר׳ל השוגגם (die Ausgclaffene) והוא גינוני שעול לנקנה ממין פעל. ישראל להידיק מורה .ל שארית ישראל אשר למו נגלה עוד ועל ארצו נימי יאשיהי. הילכה גינוני, ולהורות על פעולה מתמדת תזמן חעגר עד עתה, אתר תחלה: אשר עשתה נל״ע ואח״נ הולנה גינוני ותזני יריד תמורת הי׳א השרש נמו: וחטאתם מלפניך אל תמחי: (ודייק.) ( ז) ואומר ר׳ל משנתי• אחרי (לשוהה ומצאוה צרות רנות ורעות עלי׳ תתחרט על מעשי׳ מיעים ותשיג אלי, יהנה לא שנה עם נל זה (רדיק.) ולדעתי הענין נן הוא. 5י מטנע הארס לפעמים אחרי לנתי לפעמים ג רירית לגו הרע, תקין נספו 5י׳יענוח אשר עשה והגעל נס, נראותו ני תהו והגל המה וגל יועילו. והיא בגדרה ר׳ל :את ראתה יהודה ותחשיג נלנה, ני יש ממש נהנלי נגר 5י לולי זאת לא דנקהנם ישראל נלנן. (ח) וארא. אסם אני ראיתי נלני יאייה אחרה, ני אף שעל אודות נאוסי ישראל שלחתיה מעל פני ננ״ז לא יראה וינדה יהודה פן יקרה לה נמקרה אחותה, או הנוגה ני הראייה הראשונה סננה משנייה , ני יען ראותה עוצם דנקת אחותה נעיז הסנימה לעשות נמעשיה ולא יראה מע,שה נס ייא עד ני מקלית ופחזות זנוניה החניפה את האין ו ת עגור מלילי אגן יען; ונס רחרי עשיתה נל איה׳ לא נחלה נפשם נם לשוג אני נאמה ייהמים ני "ס נשקר, ונ׳ז רומז על דור יאפי׳ אף ני ראו נית יהודה, ני ישראל ”י נלה מארצי, והושלנו אל און אויג; ננ׳ז לא היטינו דרניהם ומעלליהם, יאף ני יאשי' הי' לגנו שלם עם ה', אן העם עידזיח ענודה ה' וצא נאמנה את מל יוחס ודנקו נלנס והגלי ננר. בריתוהיה אחר ני נגר דמה הצניא יחס ימיאל אל ה' ניחם חשה נעורים אל אישה, ע'נ דימה ג״נ פירוד הצטרפותם ייי־קוהס, לפרידת איש מאשתו עייי ספר נריהות. <י) בגודה שם תואר, גא י(!מן הגיית ע״ד היחיד (רד״ק). ייא) ויאמר עוד אמר ה׳ אלי אז. צדקה נפשה נמו: צדקה ממני (גראפית) אן ששם הוא נקל עומד, ופה י.וא נפיעל 'ילא, ני תוסג על נפשה, והגונה ע״ד התנאי, ני יותר יש הינולתניד ישראל להתנצל ולהצטדק על רוע מעלליהם מאשר תונל יהודה להתנצל אחרי היות נגר יה עונש ישראל על עונה ואוי להיות לה למוסת, והיי לה לקחת מוסר, לנלתי "שות כתוענותיהם, ורד׳ק אחר ני תוספת חטא גיהודה היא, לנזותס נית האל, 3 1. Heft.