Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 1 (1845)
- Issue
- 1. Heft (2. Aufl. 1847)
- Date
- 1846-01-01
- Page
- Seite 43 (sequence 43)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/4785731-6731297-4785733--0046-4785777- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יתפרדו על צקלה. ולהפך ים אוהג דנק מאח. והנמה פה׳ יוצצו מומך. — והגה תחלה 7נר הנניא מצרת יסראלנלסון נסתר, היו לגז, עליו יפאנו כפירים׳ אך ניצותו לדני ממצרים אשר נשענו ישראל עליהם הסג הדינור אל האומה י ויאמר ר חי אולתך על מי נטחת על מצרים, גם הם היו נעונריך יותר מכל אויניך, ני נס המה ינעוך קדקוד. ורד״ק נת3 ומה שאמר קדקוד, ני מנת הקדקוד מנה רנה מוחצת הראש נאמצעי ני הוא חוצה הראש. וי׳ת יקטלון ננוריך, וינזין נכסיך. (יז) תעשה, אמר מעשה נל*נ על •עזנך* שהוא מקור, לסי שהמקור הוא נדמות השם, וינוא נם 3זנר גם 3נקנה. נלייז נמו: ני רע ומר עז3ך את הי. ונל׳ינ תעשה לך עזנך נחלו אתר עזינתך ני הוא דמות השם. ונן הנקלה זעינינס התחתן נמלך ורד׳ק). מוליכך חסר תלת היי׳ נעת הי' מוליכך, אי שהוא הניגוני תמו׳ המקור הוליכך. ואפשר שעי נ שמר לשון גינוני, להורות נ׳ עוד עמה רצון הנורא להולינך נדרך הישרה ע״נ שלחני אליך להישירך ולהוכיח יינך על פניך, ועפ״ז יונן היטיג הס׳ שאח"! < ועתה אחר שה' מוליכך עוד נדרך הישרה מה לך לדרך מצרים ונוי. בדרך נפתח להורות על הדרך הטונה?הישרה שהלכו נה אנותיך הראשונים (רד״ק) וי׳ת אורחא תקנא- (יה) מה לך, ר״ל איזה תועלת יגיע לך תדרך מצרים ואשור׳ אשר תלד נה לנקש עזר ממלניהס, הני לשתות מי שיחור ומי נהר׳ ונדרך היתול (ironisch) אמר כן (וזה א' מדרכי המליצה אשד השתמשו נה הנניאיס) ני זולת שתית מים האלה, לא יניע לך תועלת מדרכיך אלה. שיחול הוא נילוס (רשייי) ונקרא נן נענור שחרורית מימיו הנורשים רפש וטיט נשטפו ארן ומלואה. נהי סרת ההולך קומת אשור. ('ט) תיסרך לעתך ר״ל רעתך אשר עשית תניא עליך ׳סורים. ימשונותיך תסנג לך עונש ותונחת 1 מדרש׳י) ודעי לראי צווי נתקוסעתיד נמו: אם נתרום שים קנך, ר׳ל אז תדעי וראי ני רע ותר ונו,. ולא פחדתי אליך נס היא רע ומר ני הוא מושך עצתו ואחר עתו. (כ) מעולם שם עולם לדעת המנארים יורה על זמן שעיר או,שעתיד להיות, אשר תספר שניו לא חצצו, או לא נודעו ננירור, והוא משרש עלם התורה על העדר הידיעה נמו ונעלם תחנו (ויקראה,) וכן וענדו לעילם (שתות ניא) המורה עד היונל, יען ני מספר השנים אשר נין זמן הרציעה עד היונל לאנודעי, ני נדין ענוותו אין הנדל אס מעט אי הינה יהיו׳ וע׳יג יורה נס על הנצחות נמו: ,מעילם ועד ענלס, והצעיר לימים אשר דרני הנסיון עוו נעצמו ונמנו נקרא עלם והנקנה עלמה, והתנל ילא או הנריאה נכללה אשר חלקיה הסרטים וחקיה נעלמו מעין נל חי, יקרא ׳יעת, נס נן נעניר זה נפי חז׳ל 'עולם,' נאשר מקנו נהסלה אתה יצרת עוצתיך מקרס: ופה הנונה מזמן קדמון שגרתי תמיד עול מלכי האומות אשר הושם עליו"ותאמרי* נמכרת טינתי ונותנת תודת' עליה, לא אענור על דנריך עוד׳ יננ״ז לא קיימת הנטחתך. כי על ני משמש לשון אלא המורה על הסך הקייס אירשייי. צועה הולכת ונוסעת מתקדם למקום (ידיק), ואפשר שהוא נוזילוף <שש*ן נמו: רוח פועה (,Sin fortschreitender Wind) ני נסי הנודע יגדל ’א הרוח י הנולד מתנועת האויר, או מפגישת חלקיו השונים נחום וקיר ) מדי *’הי הלאה והלאה. ודמה אותה נעגודתה לאלהי ננר ועזנה את ה' לחשה ״״*שתאשר תחת אישה תקא זרים, כמו שנמצא הדמיון הזה לרו3 נמקדאי קדש. ייילנד ני מדרכי הזונות לעשות תועניתיהן על נגעה רמה או תחת ען רעני מקום "* ייאון איש; הנה נס עונדי האלילים שתו מזנחותס ועצניהס עצ ההרים