Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 31

31 העוד תרהבו ארזים חזרי שולים? דוברי;נתק לרוח משחקי לחנם 1 הרים גבנונים מסעדי שמים, שמי רום. נושאי שמש, תו־צרון הפעם י היךהב שיבה רחוף בכנפי מעלליו׳ האבר בנץ לבמתי התושיה 1 היע־וז גבוד לעופף בגבעות מרגליו ׳ להיכל הזפרון בלי רד לנשיה, מי פתי לקות בלתי ישחת, אם נם בנצח תמוץ :תולעת•' מי בשמי מעל, בארץ מתחת אם בשחרות נפש נער גועה! — ימיו במעטה־ שושנים עצפן!. מקשרי שמחות׳ נדדו חלפו׳ 1 iי: : r r TT T בטעמו צוף התבל כיונק שחם לפניו שחקו חזיונות בהירות .נעימות ׳ במחזה .העתיר שכלם מתאימות ׳ הביאהו גן עדן חמד החיים• גם עת.עין אם דמעות עצב הגרה, פיה פערה לבלי חק ארץ גזירה תקות חיתו נקרעה לשמם — נחבאו שמ;ם וארץ מעיניו, מהבט למות גם אז הסתיר פניו׳ **־־־•• ־ V T ־ T * : ״ ז T הה ׳ ליורדי דומה נעים החיים' t : ד T ר* ־ ־ חושות בבית החמר׳ אלמות בשחת, נקברים בחיק התרדמה הנמו,