Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 32

שבתה מדהבה שבתת נצרות T : T ״ T ״ T * V V - גם תקיותיף הה, אח*, כימיו 1 עז־ד תזהיר חרסה קברן??היוד קרניה י אך מרפא כנפיה בל אליף ניוגע ־־ עיור רוח השפים תנוע פרחיה; T V T J * T * T; - “ * אך קול התלחשה בל לף ישמע — גיל האהבה עפעפיך בל תאיר, בל תחבק חיק עלמה, כלה נבחרת יי נהר דמעיותינו שינהף בל זיעיר עד עלמי עלמים בת עינך נקגרת 1 אולם אשרףי• התנומה ערבה, נעימה המו־געה בבית צר השוחה; בנוע השמחה תגוע גם מעצבה, מות בן תמותה, מפח נפש האנחה. — V ו; T ־ - T V V ז* T T בשיוט לשון עליך בארביות {דיה, תקיא ההדחה לענה ריוש ורעל, 1 r - - ז t ־ז־ t rד * תתאזר החניפות חרביות במתניה, .:-.י -ד• :11 : T V : t מחנקת תמימה הקדישף לבליעל; ובמסיה ענוה נעטיופו נפתלים, תפיל נעות בת המרדות: ה?ךנןה, במתלהלה בכדורים אנשים חללים, בלי חשך עד עולם — תמור צדקה צער,ה עליך תרחף מלבה האיצר ותנואות, תשחר מאהביה כתנשמת עוךת י פעם תרים אנשים על כסאיות רעועות׳ פעם תטביעם במצולה כעיופדת —