Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 144]

נ 143) משלי מוסר*) •* ך!חןץן (נוון זעםסינן) * עמוק בתור היער׳ אצל הוריש מצל יפה ענף השוכןבדד׳ מקום אשר שמה כפעם בפעם עמדתי על האורב ובלט הקשבתי חיתו יער דוברות אשה אל אחותה; שם תחת אשד נהל נחמד לעין, מימיו בלי שאון' ושאון ירוצו" שכבתי שלו ושקט, ואחוו בסבכי רעיונות יגעתי למצוא משל; ואמצאהו תועה במדבר׳ לא תואר ולא הדר לו ועתה עמלתי לעטותו באדרת נעימה ויפיפיה, ולתת לו שיר ומליצה הגיאי.בחרתי ־ מאסתי׳ כאגל* טל זעת אפ*ם מצחי הטיפה - אך לשוא< אין אומד ואין דבריכם מצאתי. חם לבי בקרבי וחמתי בערה בי, מלא קצף וחרון קמתי ממשכבי׳ ואפן לרדת מן היער׳ והנה! פתאום ראיתי אור׳ תמונה מעוטפה בצעיף צע1ה לקראתי- ואשא עיני, והנה במכלל יופי ובעטרת תפארה׳ עמדד־ל בת שירתי, המשל לנגד עיני ובשחוה *) שפת •תר תהיה, לרבו מתועלת משלי הטופר 1על הטוב וההושיה אי«,י חצטח מהם, וחיתה זאת לעדר,, ב• גם בטרם נאסף הפאסף. חתדאי םשלי6 כאלת סדי חורש בחרשו, חוברו יתדיו 8את חפליונים הנכבדים א! י וגם מליצי צרפת ואשכנז, סזהראשונים Voltair, Florian, Lafontaine ופרוסה, וסחכט• אשכנז, (עסטינן, ^ע!ןערנו, הערדער, איי שנער, נעשנער ורבים כהם, גדלו ותצליחו בטעשה חסשליסהאלה; אולם סאי נאכף המאסף אין איש שם על לב לעשות בסתבונתם, ולפתח את לב הנער היר לסוסר ולתעורח; לזאת קשתי ואתעורר להביא פרחים האלה באנוית בכורי העתים, ואם ייטב בעיני חחבטיםסוציאי ב׳הע גם הם יוסיפו כהנה וצחנה עליהם. ואם העליתי ושף טוסר וצדקת כנפש פרחי ישורון׳ רב יי*